"יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם. יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ..."  (אבות א, ד-ה)

רבי יוסי בן יועזר איש צרידה וחבירו רבי יוסי בן יוחנן איש ירושלים, היו בני דור החשמונאים. לא רחוק הדבר שאמרותיהם ב"פרקי אבות" אינן מנותקות מרוח התקופה, הן מהוות תגובה חינוכית למשברים הרוחניים הפוקדים את החברה הישראלית בגלל התפשטות ההתייוונות - נורמות התנהגות יווניות שהשתלטו על חיי החברה ברחבי ארץ ישראל.

המכנה המשותף לאמרותיהם הוא העיסוק בבית: "יְהִי בֵיתְךָ". מדוע הם עסקו בבית? מפני שמחוץ לבית נשבו רוחות רעות, רוחות יווניות. אי אפשר לכבוש את החוץ מבלי להקדים לו את שיקומו הרוחני של הפנים, של הבית. הבית הוא אבן היסוד, הוא נקודת המוצא, הוא התא הבסיסי. שבים אל הבית, משקמים אותו, ואז ורק אז ניתן לפנות לחוץ בעוז ובאומץ. הנצחון הרוחני נעוץ בהתכנסות לתוך הבית ובשיקומו.

כיצד מטהרים את הבית ומקדשים אותו? רבי יוסי בן יועזר ורבי יוסי בן יוחנן הצביעו על שני מישורים:

א. רבי יוסי בן יועזר - הדגיש את התורה. מילוי הבית בתורה, על ידי דבקות בתלמידי חכמים.

ב. רבי יוסי בן יוחנן - הדגיש את החסד ואת הצניעות.

אלו הן יסודות הבית היהודי. יסודות אלו לא השתנו מאז ועד היום. בהעדרם, מתערער הבית. ואז, עלול הזרם החיצוני לסחוף את כל מי שיוצא מן הבית. חלק מהבעיות הפוקדות את הנוער, נובעות מהחולשה של הבית. הבית המודרני הוא אימפריה כלכלית - מרווח, מטופח ומושקע, מצוייד בכל הפיתוחים הטכנולוגיים, לרווחתם של הדיירים, אבל הוא חסר יסודות רוחניים איתנים: לימוד תורה, חסד וצניעות. מיעוט תורה, אדישות כלפי פעילות של חסד, ומידה מרובה של חוסר צניעות (בעיקר בגלל איכותם הירודה של אמצעי התקשורת) נותנים את אותותיהם בפגיעותו של הנוער על ידי רוחות זרות.

הרב אלישע אבינר – מתוך האתר "ישיבת ההסדר מעלה אדומים" www.ybm.org.il