chiddush logo

רבי נחמן - יָפָה צְעָקָה לְאָדָם

נכתב על ידי אלון, 5/7/2015

 

"וְלִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהַמּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלקִי הוּא בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְאָז יָפָה צְעָקָה לְאָדָם בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּתוֹרָה... וְהַצְּעָקָה שֶׁאָדָם צוֹעֵק בִּתְפִלָּתוֹ וּבְתוֹרָתוֹ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמּחִין בִּבְחִינַת עִבּוּר, אֵלּוּ הַצְּעָקוֹת הֵם בְּחִינַת - צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁל הַמּחִין אֵיךְ נִתְעַלְּמוּ, הוּא מַאֲזִין צַעֲקָתֵנוּ וְהַצְּעָקָה הוּא בִּמְקוֹם צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת וְאָז מוֹלֶדֶת הַמּחִין".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, כא, ז)

 

פעמים רבות אנו חיים במלכוד פנימי בלי יכולת לפרוץ אותו. בתורה זו מציע רבי נחמן לאדם דרך לפריצה של גבולות תודעתו כדי לזכות בהארה.

המשל לאשה ועובר בבטנה, מושג שיסודו בכתבי האר"י, משמעותו בתורה זו היא, שישנם רעיונות והבנות הנסתרים ממודעותו של האדם, אף שהם כמוסים בתוכו פנימה וממתינים להתגלותם בחייו, בדומה לעובר שכל מערכות גופו קיימות ובשלות, אלא שהוא עדין סמוי בבטנה של אמו ואינו מתפקד באופן עצמאי.

כיצד יהפוך המוסתר מתודעת האדם להיות מובן וגלוי? רבי נחמן אומר כי הדרך להגיע לכך, היא ע"י צעקה. זו יכולה, בדומה לצעקת היולדת, לבטא באמת את כאבו של האדם על מה שבולם אותו, ובכך לשחרר מגבלות וחסמים ולהביא להתגלות חדשה.

רבינו מלמדנו דבר עמוק ומרחיק לכת – שכשהאדם מרגיש "הֶעְלֵם", שידע שזה "עִבּוּר", שמשהו חדש מתרחש. יש התהוות פנימית שצריכה לקרות, שצריכה לצאת אל הגילוי, וצריך אך לחכות לה.

אם גילו לך מהשמיים שחסר לך משהו – עובדה זו עצמה מורה שיש פה משהו. אם אמרו לך שישנו חסרון, אם אתה מבין שיש פה סוג מסוים של "הֶעְלֵם", זה עצמו רמז שמשהו קורה אצלך, שיש משהו בתוכך שרוצה לגדול. כשהאדם מרגיש שיש שפע א-לוהי שנעלם ממנו זה בחינת "עִבּוּר".

הצעקה היא תנועה המבטאת אי השלמה עם ירידה ונפילה, הצעקה מגלה שיש לנו רצון לשנות. על האפקט המטהר של הצעקה כתב גם הרב קוק זצ"ל (אורות הקודש, ג, עמ' רפז):

"אותם ניצוצות הקודש, שהם משוקעים עדיין במעמקי תהום הרע, גורמים את ההכרח של הצעקה, שהיא מורגשת בכלי הגוף. וכל מה שיוסיף האדם לברר את הניצוצות השייכים לו, ולא יהיו כל תנועותיו ומעשיו, כי אם ביושר וקדושה, ככה ירגיש שדיבורו בנחת פועל הכל... אומנם כל זמן שמצטרך הוא להעלות ניצוציו ממעמקים, יפה צעקה לאדם".

אחת המניעות להשגה, היא שאיפת האדם להיות במצב של השגה מתמדת ללא הפסקה. הרצון להיות תמיד במצב יצירתי, במצב של מוחין דגדלות, הוא עצמו גורם להסתלקות המוחין. לפעמים החתירה התמידית אחר ההארה, היא עצמה היצר הרע של האדם. מי אמר שראוי וצריך להיות כל הזמן במצב גבוה של מוחין דגדלות? עצם היכולת לוותר על המוחין דגדלות מבטאת ענווה, זוהי תנועה בה אדם מרים ידיו לקב"ה בתלות, בתחושה שאין לא יכולת עצמאית, שמשמעותה היא ההבנה ש"אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים". לכן אחת ההדרכות לאדם שאינו זוכה להארה, איננה להתאמץ בכדי לחוות הארה אלא להיפך, להרפות, מתוך הנחה שאחר כך יזכה להבנות חדשות.

אנו יכולים לחוש את התהוותו של שלב חדש דרך תודעת ההעדר. אמרו חז"ל: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן". זוהי אמירה שיש בה משהו קשה. אינך יכול להגיע לנקודה האמיתית, ללא קושי והתמודדות קודם לכן. הסבל המביא לשבירה מהווה דרך להיפתח להוויה החדשה שאליה אנו מסוגלים להגיע. בשבירה נחשף חוסר השלמות של המצב הקודם, ויחד עם זאת מתגלה האפשרות של השלב החדש. ירידה משברית מאפשרת להתקדם הלאה, להגיע למקום של צעקה, המהווה פריצת הגבולות הקיימים לטובת התחדשות.

במקומות של העלם, של הסתרה, של געגועים וצעקות אילמות, בא רבי נחמן (כשמו כן הוא) לנחם אותנו – להאיר את עיננו לסיבת הימצאותנו שם, לגלות את אוזנינו מה טמון וגנוז דווקא במקומות אלו ולחזק את רוחנו - "אף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו".

 

הרב שג"ר זצ"ל (הרב שמעון גרשון רוזנברג), מתוך הספר "שיעורים על ליקוטי מוהר"ן - חלק א"

הרב דן האוזר, מתוך האתר בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון: http://etzion.org.il/he/home

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע