לכל יהודי נחלה משלו

בפרשתנו (פנחס) מתואר סדר הנחלות שינחלו בני ישראל בבואם לארץ, על פי החלוקה לשבטים.

ומבואר כיצד נעשתה החלוקה: "אך בגורל יחלק את הארץ".

החלוקה לא נעשתה על פי גורל פשוט, אלא על פי הכוונה אלוקית.

מה זה מלמד אותנו?

חלוקה זו מסמלת גם את החלק הרוחני שניתן לאדם- עבודתו ושליחותו בעולם.

כשם שלכל שבט נחלה משלו, אותה עליו לעבד ולהפריח, כך יש לכל נפש בישראל חלק רוחני מיוחד, בו מרוכזת עבודתו הרוחנית ותפקידו בעולם.

וכן, לכל נפש דברים ועניינים הקשורים אליה במיוחד, לא מכוח בחירתה ורצונה, אלא כקביעה מלמעלה.

ואיך יודעים מהם אותם עניינים?

בדרך כלל דווקא הדברים שמעוררים בנו התנגדות, קושי או רתיעה, הם המעידים על החלק הרוחני ששייך לנו במיוחד.

והאתגר האמיתי הוא להתעסק בהם דווקא, ומכאן לפרוץ את כל העניינים הרוחניים!