תובנות בתורה – פרשת ואתחנן

ג,כו: ולא שמע אלי ... אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה: תובנה: ה' לא נענה לכל תפילה ותחינה. האדם יכול לבקש ואף להתחנן (פסוק כ"ג), אך ה' מחליט אם להיענות לתחינה או לא. ה' מבקש שמשה לא יוסיף להתחנן אליו, לא כי אינו יכול לעמוד לנוכח תחינותיו של משה, אלא כדי להבהיר למשה שאין טעם בתחינות ודיבורים נוספים בעניין המבוקש. משה מבקש שני דברים: "אעברה-נא ואראה את הארץ" (פסוק כ,ה). על "אעברה-נא" התשובה שלילית, ועל "אראה את הארץ" התשובה חיובית (עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ, כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה; פסוק כ"ז).

ד,כט: ובקשתם משם את ה' אלוהיך – ומצאת: תובנה: גם במצב הכי קשה, ה' יימצא לנו אם נבקשנו בתמימות ונשמע בקולו. מדובר כאן במצב של פיזור בגלות ומיעוט אנשים, ובכל זאת ה' יימצא לנו אם נבקשנו, ונשמע בקולו (פסוק ל'), והוא ירחם עלינו ולא יעזבנו ולא ישחיתנו ולא ישכחנו (פסוק ל"א).

ד,לה: אתה הראית לדעת: תובנה: ראייה בעין ושמיעה באוזן הן הוכחה ברורה לקיומו של דבר. משה מציין כי העם יודע בידיעה מעל לכל ספק כי "ה' הוא האלוהים, אין עוד מלבדו", וזאת כי "מן השמיים השמיעך את קולו ... ועל הארץ הראך את אישו ... ודבריו שמעת מתוך האש" (פסוק ל"ו). הראייה והשמיעה הן ההוכחה לידיעה המוחלטת כי "ה' הוא האלוהים".

ו,ז: ושננתם לבניך: תובנה: אדם חייב לְלַמֵּד את בנו תורה ("הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום"; פסוק ו'). העם היהודי יתקיים על ידי שינון (לימוד חוזר שוב ושוב), בכל מקום (בשבתך בביתך ובלכתך בדרך) ובכל זמן (בשכבך ובקומך) את מצוות ה' לבנים, ואלה לבניהם וכך הלאה.