בחורף תרנ"ב כאשר אאמו"ר [הרש"ב] למד עמי בספר התניא "ונפש השנית בישראל היא
חלק אלקה ממעל ממש", הסביר כי הנושאים בתיבת "ממעל" ובתיבת "ממש" הם הפכים:
'ממעל' תוארו רוחניות שברוחניות, ו'ממש' תוארו גשמיות שבגשמיות. ויבאר כי זהו מעלת
נפש השנית [=נפש האלוקית], שעם היותה רוחניות שברוחניות פועלת בגשמיות שבגשמיות.