עץ הדעת וסנהדרין

נכתב על ידי יניב, 4/9/2016

 

"ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" (בראשית ב,יז). 'דתניא: אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר (בראשית ט, כא) "וישת מן היין וישכר". רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר (בראשית ג, ז) "ויתפרו עלה תאנה". ר"י אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן' (ברכות מ,א). מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מביא (ב'משנת הגורן' - 'תפקיד הרבנות בעת החדשה' [וגם ב'תורת המועדים'- 'מבנה הסנהדרין..']) על ההלכה: 'ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר, סנהדרי קטנה' (רמב"ם סנהדרין א,ח) שמדוע צריכה עיר כזו סנהדרין, וכי כמה רוצחים יש שם שלכן צריכים אותה?- והסביר שמטרתה היתה להעברת מסורת התורה לתלמידים ולדורות הבאים. והוסיף והסביר שעל כרם ביבנה נאמר: 'וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין שורות שורות ככרם' (יר' ברכות ד,א) שמה השתנה מהסנהדרין שהיתה 'סנהדרין היתה כחצי גרן עגלה כדי שיהו רואין זה את זה' (משנה סנהדרין ד,ג), למה שינו מהישיבה בעגול לישיבה בשורות?- והסביר שכיון שפקעה סמכותה השיפוטית, נישאר רק ללמד תורה לעם, ולכן לא היה צריך לשבת בצורתה עגולה שזה בשביל השפיטה, ולכן הדגישו שעכשיו מטרתה בהעברת התורה ולכן שינו לשורות. והנה ניראה שלא במקרה שינו, אלא שיש עניין של קדושה בסנהדרין, שמשפיע לציבור. לכן בעיר שיש בה 120 אנשים, שזה מדמה לכנסת הגדולה שהיתה בירושלים שחבריה היו 120, הם חייבים להקים להם סנהדרין (מעבר לצד המעשי של כמות האנשים הזו בשל המבואר בגמ' [סנהדרין יז,ב], כאן אנו מדברים מהצד הרעיוני) והנה הסביר מרן שר התורה הגרש"ג זצוק"ל זיע"א (תורת המועדים' 'המאבק על הסנהדרין..') שהכנסת הגדולה הורכבה משלושת בי"ד שבירושלים (23+23+71) ועוד 3 נביאים אחרונים, שכך יצא 120. מימלא יוצא שזה מייצג מציאות של שלמות התורה בירושלים, וממנה השפעה לשאר א"י (שהיא מרכז התורה בעולם, שהתורה בשלמותה חלה דווקא בא"י) ולכן בא"י יש את הדין להקים בי"ד: 'אין אנו חייבין להעמיד בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, אלא בארץ ישראל בלבד' (רמב"ם שם,ג) שזה מתחבר למעלת התורה שיוצאת מירושלים, שבכל יהודי יש חיבור לתורה, ולכן בקיבוץ יהודי שדומה לשלמות התורה המתגלת ב120 היהודים ת"ח שבירושלים, חובה עליהם להקים סנהדרין שיפיעו ללימוד התורה, שיתחברו ויגלו קשר לתורה. (ובזה דומה בשורשו לשיטת 'רבי נחמיה אומר: מאתים ושלשים, כנגד שרי עשרות' [משנה שם] שזה חיבור בין הסנהדרין לציבור). וזה בסנהדרין של 23 שהם גם דנים דיני נפשות, כיון שבמעלתם שיכולים להרוג זה מראה את מעלתם בתורה, שמחברים שמים וארץ, מגלים תורה שלמה בעולם, ולכן יכולים להרוג ולהעבירו לעוה"ב, ולכן זה דווקא בא"י, שבה התורה מתגלת בשלמות. והנה הסנהדרין משפיעה על הציבור, אבל מעלתה בהשפעתה על בנ"י וביכולת דיניה (כמו שאמרנו שזה קשור) ניפחתו לאחר חורבן המקדש, כשכבר לא היה את החיבור לשמים מהמקדש, ולכן בזמן שהמקדש היה קיים, החיבור לתורה, שהיא דעת עליון (שהתורה היא רצון ה'- דעת ה') היתה בשלמות, ולכן הדעת והקדושה היו מתגלים בצורה של גורן, שהוא חיטים, שהדעת מושפעת מהם ישירות, כמו הדעה שעץ הדעת היה חיטים 'שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן', הרי התיקון לו, לחבר את הדעת עם דעת ה', זה בדימוי לחיטים. אבל לאחר החורבן החיבור קטן, ולכן כבר אינו במעלה כ"ך, ולכן אז הוא בצורת כרם, כדעה 'גפן היה' שהיין משפיע על הדעת לטובה בעקיפין 'יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו' (מגילה טז,ב) שבנוחות הוא משפיע לרוגע ולכן לדעה נכונה, אבל לא משפיע לחיזוק הדעה (כחיטה) וכן הוא זמני כל זמן שנינוח (שלא כחיטה שנישאר בו, כמו שהתינוק ממשיך לדבר גם אחריו). לכן הדעה שעץ הדעת היה חיטה הוא של ר"י, שיש בו שם ה', והדעה של גפן היא של ר"מ שהוא מאיר, יש בו מעלה אבל אינו ממש גילוי שם ה'. וניראה שבגלותנו שאפילו הסנהדרין לא נישארו, נישאר לנו רק הת"ח, שזה מעלה עוד יותר פחותה, וזהו דעת ר"נ, שיש בזה עניין נחמה שעדיין התורה בנו, אבל זה רק אצל הת"ח (ולא כגוף סמכותי בעל מעלה כסנהדרין) וזהו 'תאנה' שממנה הבגד (שכך למד שלכן זהו עץ הדעת), שזה מרמז על הת"ח 'ואמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה, שנאמר (משלי ח, לו) "כל משנאי אהבו מות" אל תקרי משנאי אלא משניאי' (שבת קיד,א) ['חייב מיתה - שצריך להיות חשוב והגון לכבוד תורתו. משניאי- שממאסין עצמן בעיני הבריות והבריות אומרים אוי להם ללומדי התורה שהם מאוסים ומגונים נמצא זה משניא את התורה'. רש"י] הרי שהשפעתו של הת"ח לתורה בעם, קשורה לבגדו. והנה בגמ' לא מופיע דעה שמובאת במדרש, שעץ הדעת היה אתרוג (בראשית רבה טו,ז), משום שזה לא חלק ממעלותיהם במשך הדורות, אלא מעלתו של הת"ח שראוי ללמד תורה (ולכן מי שאומרו זה רבי אבא דעכו – כיון שכל המלמד תורה כאילו ילדו [סנהדרין יט,ב] ולכן אבא), שהוא ת"ח שיש בו תורה ומעשים טובים ('מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים'. ויקרא רבה ל,יב). שכל אלו קשורים לעץ הדעת, שדרכו יצה"ר, ונגד היצר: '...כך הקב"ה אמר להם לישראל: בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו... תנא דבי ר' ישמעאל: בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ' וכו' (קידושין ל,ב) לכן עץ הדעת הוא מול הסנהדרין והשפעתה לחיבור לתורה שלמה, שכך מבטל את היצר שממשיך השפעת עץ הדעת, ולכן זה כנגד זה. לכן נאמר בסוכות, שהם כנגד ענני הכבוד, שמרמז על קיום בעולם לאחר התיקון, ' אמר ר' יוחנן: אמר קרא (דברים טז, יג) "באספך מגרנך ומיקבך" בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר' (סוכה יב,א) שמובא הסכך, שכנגד ענני הכבוד, מקשי חטה וזמורות הכרם, כנגד חיטה וגפן, שהם כנגד התיקון הגדול והחיבור לתורה. ואף עצם הסוכה שמגינה משמש זהו כבגד, שזה כנגד תאנה שממנה התכסו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה