לקט מביאור שד"ל לתורה – פרשת לך לך

יב,ב: ואגדלה שמך, וֶהְיֵה ברכה: מהי הברכה? שד"ל: "אתה תהיה הברכה, אשר יתברכו בך, לאמר: ישימך אלוהים כאברהם". שנזכה להיקרא ברכה.

יב,ו: והכנעני אז בארץ: האם רק הכנענים היו אז בארץ? שד"ל: "באותה שעה לא היה בארץ אלא הכנעני לבדו, ולא היה המקום צר לאברהם ולוט ולמקניהם, ולאחר זמן בא לשם גם הפריזי, ונעשה המקום צר להם". בזמן שאברהם ירד למצרים הגיעו שבטי הפריזי ואולי עוד שבטים, ולהלן כתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ" (יג,ז).

יג,יז: קום התהלך בארץ: מה הכוונה ב'התהלך'? שד"ל: "אברהם (בניגוד למשה) היה יכול לעבור בה, על כן אמר לו שיתהלך בה וידע כי שלו תהיה". התהלכות בחופשיות הלוך ושוב, לאורך ולרוחב, מסמנת בעלות. "להיות עם חופשי בארצנו" פירושו ללכת בה בחופשיות.

יד,יד: וירק את חניכיו: מהו 'וירק'? שד"ל: "הוציאם החוצה". אברהם דרבנם לצאת מאהליהם ולהתייצב במהירות ובנחישות למלחמה. יש לצאת מ'אזור הנוחות' כדי להצליח.

טו,א: אל תירא אברם: ממה ירא אברם? שד"ל: "בהיות אברם מצליח והולך בארץ נכריה, היה ירא פן יקנאו אותו פלשתים וכנענים וישמידוהו". פשוט, פחד אנושי מתוך יחסי אנוש מקולקלים בחברה מקולקלת.

יד,ו: והאמין בה', ויחשבֶהָ לו צדקה: מי חשב זאת למי כצדקה? שד"ל: "אברהם לה', כלומר מתוך שהיה מאמין בו, חשב כי זו צדקה שיעשה (ה') עמו". אברהם יכול היה ל'התחשבן' ולחשוב כי כמה פעמים הבטיח לו ה' זרע ועדיין אין לו, אך סמך ובטח שה' יעשה עמו צדקה. מעניין.

יד,ח: במה אדע כי אירשנה: וכי אברהם פקפק בהבטחת ה'? שד"ל: "ירא היה שמא איזה ניסיון היה בדעת האל לנסותו תחילה, ושרק אחר שיקנה לו אברהם זכות מה, יהיה ראוי לקיום ההבטחה ההיא, על כן שאל 'במה אדע', מה הדבר אשר כשאעשה אותו בו, אדע שאירשנה". פשוט.

יז,טו: לא תקרא את שמה שרי, כי שרה שמה: מה פשר שינוי השם ל'שרה'? שד"ל: "בלשון ערבי שַרַאָ עניינו הוליד זרע הרבה, ואולי הה"א שהיא סימן הנקבה נוספה באברהם ושרה לסימן פריה ורביה". רמז לעקרות – הוסיפו ה"א לשמכן.