יב,יב: ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען: יש לבצע עד תום את המצוות שמתחילים. אברם צווה ללכת, ואכן הלך, שלא כמו אביו שהתחיל ללכת לכנען ונשאר בחרן (יא,לא).

 יב,יג: אמרי נא אחותי את ... וחיתה נפשי בגללך: מותר לשקר ולאחז עיני אחרים כדי לשרוד בחיים.

יג,ח: אל נא תהי מריבה ביני ובינך: יש להימנע ככל האפשר ממריבה, גם תוך כדי ויתור. אברם היה מוכן לוותר על מקום מגוריו כדי לא לריב עם לוט.

יג,יז: קום התהלך בארץ לארכה ולרוחבה, כי לך אתננה: התהלכות בארץ הלוך ושוב, לאורך ולרוחב, כ"בעל בית", מקנה למתהלךבעלות עליה.

יד,יד: וישמע אברם כי נשבה אחיו, וירק ... וירדוף: כאשר בן משפחה בצרה, יש לפעול מיד לעזרתו בכל דרך העומדת לרשותך.

טו,ו: והאמין בה', ויחשבה לו צדקה: יש להאמין בה'. ה' רואה זאת כצדקה עבורו.

טז,ב: וישמע אברם לקול שרי: יש לשמוע בקול האישה, בדברים שאינם אסורים. ראה הערתי לבראשית ג,יז. וכן להלן: כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ (כא,יב).

יז,יב: ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם: יש למול כל בן זכר בהגיעו לשמונה ימים.

יז,כג: וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה: יש לבצע את מצוות ה' מיד וללא שהייה, ובטרם יחלוף אותו יום (בעצם היום הזה).