פרשת המקדש

עדרי הצאן ומשמעותם

הרב ישראל אריאל שליט"א

בפרשתנו אנו נתקלים בפסוקים בתיאור שנשמע כסיפור על חיי היום יום של רועי צאן המתכנסים להשקות את צאנם ליד באר המים. לעומת זאת, חז"ל נתנו לתיאור פשטני זה משמעות עמוקה. וכלשון המדרש:

(בבראשית רבה ע, ב): "'וירא והנה באר בשדה - זו ציון [ציון שדה תחרש]. והנה שם שלשה עדרי צאן - אלו שלש רגלים. כי מן הבאר ההיא ישקו - שמשם היו שואבין רוח הקודש. והאבן גדולה - זו שמחת בית השואבה. אמר ר' הושעיא למה היו קורין אותה שמחת בית השואבה? - שמשם היו שואבין רוח הקודש. ונאספו שמה כל העדרים - באים מלבוא חמת עד נחל מצרים. וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן - שמשם היו שואבין רוח הקודש. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה - מונח לרגל הבא".

לכאורה, הדברים רחוקים מפשט הפסוקים, שכן, כיצד יתכן להפוך תיאור של באר בשדה וסביבה רועי צאן – הרחק בחרן - למעמד שכולו קודש?

אולם כבר בהיות יעקב בבית אל הרי הוא נודר (בראשית כח, כ): 'וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵך… וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקים'. כלומר, יעקב יוצא לדרכו עם יעד ברור: מטרתו – הקמת בית אלקים, זאת, לכשיזכה להקים משפחה בבית לבן. כאשר יחזור ארצה תהפוך האבן אשר שם מצבה לבית עבודת ה' למשפחה אשר יקים.

זו אפוא, מטרת יעקב בצאתו מבית אל: בנית המשפחה והבאת שנים עשר שבטים לעולם – כבסיס להופעת השכינה בישראל.

ואכן בספר הכוזרי (מאמר א אות צה), מופיע שיעקב היה הראשון שיצר מציאות חדשה בעולם: קהל! עם ישראל! אומה יחידה באומות העולם שהשכינה שורה עליה. וכלשונו שם: 'וסגולת אברהם מכל בניו יצחק, והרחיק כל בניו מהארץ הזאת המסוגלת כדי שתהיה מיוחדת ליצחק, וסגולת יצחק יעקב, ונדחה עשו אחיו מפני שזכה יעקב בארץ ההיא, ובני יעקב כלם סגולה, כלם ראויים לענין האלהי, והיה להם המקום ההוא המיוחד בענין האלהי, וזה היה תחלת חול הענין האלהי על קהל, אחרי אשר לא היה נמצא כי אם ביחידים'.

שבת שלום