לעובדו בשמחה וטוב ללב

(ע"פ מאמר הרב קוק במוסר אביך פרק א אות ח. תחת הכותרת "למוד היראה ומדרגת האדם וכו'")

במאמרו זה של הרב זצ"ל מסביר הרב כי עבודת אדם לפני בוראו ואלוקיו צריכה להעשות מתוך שמחה וטוב לבב אך ,לכאורה,מה השוני בניהם?

מסביר הרב כי השמחה הינה שידע האדם ערכה העליון והנשגב של עבודתו לפני בוראו והשפעתה הרבה על העולם ועליו ומתוך כך יגיע לשמחה האמיתית,

שיבין מה ניתן בידיו,אשר אין תכלית(סוף) וכל הזמן מתחדשת ומתקדמת העבודה ומעלתה.

והטוב לבב הינו שידע האדם בלבו כי ראוי הוא לעבוד את בוראו בכול מצב ותמיד רצויה עבודתו מלפניו ית' כאשר באה ממקור הטוב ומצד הנשמה הקדושה.