תפילין (ש' של ראש)

נכתב על ידי יניב ב-21/2/2017

 בתפילין של ראש יש ש' אחת עם 3 קוים, ו-ש' שניה עם 4 קוים. מיילא ה-ש' הרגילה ככה כותבים ש', אבל ה-ש' השניה מדוע נעשית בצורה של 4 שלא כרגיל? אולי אפשר שהתוספת קו ניראת קצת כמו  אות יוד, וכך יוצא ש' ו-י' כרמז לשי עולמות: 'אמר רבי יהושוע בן לוי: עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות, שנאמר "להנחיל אוהביי, יש; ואוצרותיהם אמלא"' (משנה עוקצין ג,יב) וזה קשור לתפילין כיון שבזה אנו מכריזים שאנו עבדי ה', ולכן מתקנים את העולם לשמו, כנגד תיקון העולם ה' מנחיל לנו את העולמות האלו, שמרמזים על שתיקנו את העולם. ועוד שאנו מניחים תפילין ואף ה' מניח תפילין כביכול, ועל תפיליו נאמר: 'א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? א"ל (דברי הימים א יז, כא) "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל? אין, דכתיב (דברים כו, יז) "את ה' האמרת היום" וכתיב "וה' האמירך היום". אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר (דברים ו, ד) "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"' וכו' (ברכות ו,א) הרי שה' בתפיליו משתבח בישראל שממליכים אותו בעולם (וכראיה הביאו את הפס' שה' משתבח בנו "את ה' האמרת" וגו', שזה גם מרמז שזה כנגד מעשינו [האמרת-האמירך]), מימלא זה מזכיר את תיקון העולם, והעולמות שאנו מקבלים כנגד זה, ולכן מרמזים כך בתפילין כנגד תפילין של ה', ובזה מראים את דבקותינו בה' ותיקוננו בעולם. ואולי גם זה מרמז על הפרשיות שבתוך התפילין שהם ארבע, שבהם אנו מתחברים לשם ה', ולכן ה-ש' של שם ה' (שד-י מרמז על ארבעתם). ואולי גם במדבר בנ"י חנו סביב המשכן, ב-4 קב' (3 שבטים ביחידה אחת) וזה בצמוד לקב' של לוים וכהונה (תנחומא "במדבר" סימן יב), ובכך נימשכה השכינה מהמשכן כלפי כל העם. לכן מרמזים על הדבקות בשכינה בצורה כזו של 4 ובצד שני 3, שכך היו 4 קב' של 3 שבכך היו תחת השכינה (ואף הישיבה בא"י היתה כעין חנייתם במדבר). וכך בתפילין מראים זאת בווים של הש', כרמז ל"ווי העמודים" שמרמז על האותיות שלא השתנו: 'רשב"א אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי: כתב זה לא נשתנה כל עיקר, שנאמר (שמות כז, י) "ווי העמודים" מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו' וכו' (סנהדרין כב,א). שכך גם קשרנו לקדושה (כאותיות של הס"ת) נישאר תמיד אותו דבר (שלא מתבטל), וכך באות ש' מרמזים שלא השתנה (כמו האותיות שלא השתנו) ונישאר כעין המעמד שהיה במשכן (וו העמודים של המשכן) לדבקות בה', דרך התפילין. וכן אפשר ש' וכעין בה עוד ו' וישנם 4 שב-ש', יוצא שי (ו=6, ועוד 4) עולמות. עוד ניראה שהשם שד-י הוא כנגד שה' אמר לעולם להפסיק להתרחב: 'דאמר ר"ל: מאי דכתיב (בראשית לה, יא) "אני א-ל שד-י" אני הוא שאמרתי לעולם די' (חגיגה יב,א) כך שמרמז על הבריאה. ולכן יש 4 ב-ש' זו ו-3 בש' זו, ויחד זהו 7 כנגד ימי בריאת העולם. כשב-ש' אחת יש שלוש, כנגד המשך השבת, שיש תוספת שבת לפני ואחרי, ולכן נימשך לזמן יום שישי וראשון, ולכן זהו 3 בזו ו-4 רגילים בזו. ולכן לא מניחים תפילין בשבת, שניהם אות בין ה' וביננו, וקשור לבריאה. אולי לכן התפילין צריכות להיות שחורות כרמז לזמן הבריאה שבה נאמר "וחשך על פני תהום" (בראשית א,ב). ואולי 4 ב-ש' בא לרמז על כלל בנ"י שיש בנו 4 סוגים, אותם 4 בנים בפסח, שהקדושה חלה בעולם ע"י כלל בנ"י יחד, ולכן כולם מחוברים, שכולם מוצרכים לשכינה בעולם, וכולם  (גם הרשע בפנימיותו) נמשכים לה' לגילויו בעולם. וכן אפשר שה-ש' של 4 ועוד הריבוע של התפילין, שחייב להיות מרובע, נחשב כמו 4, ויחד יוצא 8 כנגד ברית המילה שנעשה בגיל 8 ימים, שזהו האות שקיים בנו בגופנו, והוא מכריז שאנו עבדי ה', כמו שאנו מכריזים בתפילין (ואולי לכן התפילין מעור בהמה הכשרה לאכילה, כעין דימוי לנו שאנו כשרים), ומילה נעשית בגיל שמונה ימים כדי שתהיה שבת בינתיים (ויקרא רבה כז,י) ולכן יש בקוים של התפילין 7 (4 בזו ו-3 בזו) כנגד שבת. ואולי 4 מרמז על 4 אותיות שם הויה, שהשם "שד-י" הוא השם שמתגלה בטבע, ואילו שם הויה זה שם שמעל הטבע (ראה בדברי מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המקרא' "וארא"). מימלא אנו חיים ופועלים בדרך הטבע, ולכן הגילוי הוא של שם שד-י בתפילין, אולם בעקבות חיבורנו לקדושה אנו מתעלים ומתחברים גם לשם הויה, ולכן מרמז על שם הויה. ואולי 4 כנגד 4 חלקים בעולם: עוה"ז עוה"ב ימות המשיח ותחיית המתים (כמו שאומרים בתפילה בשבת), שאנו מתקנים את העולם ומביאים להגיע לדברים אלו. ואולי 4 כנגד רוחות השמים שאנו משפיעים לכל העולם לתקנו, ומחובר למטה, כנגד שמביאים את התיקון מכאן, מא"י. או כנגד 4 מלכויות (בבל פרס יון ואדום) ומחובר למטה כנגד מצרים שהיתה ראש לכל הגלויות. שכל אלו אנו עוברים במשך העולם עד לתיקונו השלם.  ואולי 7 (של שני ה-ש') כנגד 7 ספרי תורה: 'דא"ר שמואל בר נחמן א"ר יונתן: (משלי ט, א) "חצבה עמודיה שבעה" אלו שבעה ספרי תורה' (שבת קטז,א) [וכן ה-7 כעין עמודים ב-ש' שבתפילין]. שאנו דבוקים בתורה, ומגלים דרכה את שם ה', כמו שאנו מכריזים בתפילין (וזהו כמאמר הידוע: ישראל ר"ת 'יש ששים ריבוא אותיות לתורה') ולכן גילוי שם ה' שב-ש' (שד-י) מרמז על התורה (שכולה שמות ה'), ואנחנו, שמגלים את שם ה' בעולם בגלוי. ולכן על תפילין של ראש נאמר: 'ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ותניא ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש' (ברכות ו,א), כמו שהס"ת מתחלק לשבעה בשל הפס' של "ויהי בנסוע": 'ת"ר (במדבר י, לה) "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו' (שבת קטו,ב-קטז,א). והרי הפס' הוא "ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ה' ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך" וגו', כך שמדבר על האויבים והשונאים שבורחים, ולכן הוא גורם להטלת מורא על העמים ע"י תפילין של ראש, ולכן בה יש 7 בשם ה', כנגד התורה (שהיא שמות ה') המחולקת לשבעה ומדגישה את הטלת המורא על האויב. ניראה שלכן בגמ' סמוך לנאמר על הנתינת עוז לישראל והמורא לגוים: 'א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק: מנין שהקב"ה מניח תפילין? שנאמר (ישעיהו סב, ח) "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו" בימינו זו תורה, שנאמר (דברים לג, ב) "מימינו אש דת למו". ובזרוע עוזו אלו תפילין, שנאמר (תהלים כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן"' (ברכות שם) כך שסמוך בפס' תורה ותפילין, אולי לרמז על הקשר שבין התורה והתפילין לעוז לישראל ומורא על הגוים. אולי לכן התפילין צריכות להיות שחורות, כעין האותיות של הס"ת, שהדיו הוא שחור. ואולי שחור כנגד שבזמן מתן תורה פרחה נשמתם (שמות רבה כט,ד) ולכן שחור כמו אדם שמאבד הכרה שרואה שחור ומתעלף. וכן הנשמה חבויה באדם, סגורה בו, ולכן שחור כעין חושך שמוחבא בתוך האדם, והיא המזרזת ומשפיעה לתיקוננו בעולם, לגלות שם ה' בעולם. והתפילין צריכות להיות מרובעות ישר, כעין האדם ביצירתו, שה' ברא את האדם ישר: "..אשר עשה האלקים את האדם ישר" וגו' (קהלת ז,כט) ואנו עכשיו בישרות באים להחזיר את העולם לתיקונו-לישרותו. וכן מרובע מרמז על מעל הטבע (שאין בעולם רבוע 'תני רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין מרובע מששת ימי בראשית'. יר' מעשרות ה,ג) כמו שאנו מחוברים לקדושה ואיננו שקועים בטבע, אלא אנו מעל הטבע, ומקדשים את כולו., ולכן מרומז בתפילין שם שד-י שהוא קשור לבריאת הטבע, לרמז עלינו שאנו קשורים לקדושה שמשפיע על הטבע, כמעליו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע