chiddush logo

לקט מביאור שד"ל - פרשת תצוה

נכתב על ידי אורן מס, 10/3/2017

 לקט מביאור שד"ל לתורה – פרשת תצוה


כז,כ: להעלות נר תמיד: וכי הנר היה דולק תמיד, בכל עת? שד"ל: "כל ערב וערב, ולא היה דולק אלא מערב עד בוקר, ככתוב במקרא שאחר זה". יש 'תמיד' שאינו 'בכל עת' אלא בהתמדה, בקביעות, כל ערב.


כח,א: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו: האם הכוונה שתקרא לאהרן ולבניו לבוא אליך? שד"ל: " (לא,) אך הוא כמו 'ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך' (במדבר טז,י), ענין הפרשה והבדלה לגדולה וכבוד". קריאה = הבדלה, הוצאה מתוך הכלל. מעניין.


כח,לח: והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה': מה הכוונה שהציץ היה 'לרצון'? שד"ל: "שאם יקריבו ויקדישו איזה דבר בלא טהרת הכוונה, אף על פי כן יהיו קרבנותיהם לרצון (לפני ה'), על ידי הציץ שהיה כתוב עליו 'קדש לה'', כלומר בזכות הכהן הגדול שהיה קדוש והנה הוא כמו מליץ בין העם לאלוהיו". לא די ברצון משלך, צריך 'עת רצון' לפני ה'.


כט,ז: ולקחת את שמן המשחה, ויצקת על ראשו, ומשחת אותו: מה מסמלת המשיחה? שד"ל: "על ידי היציקה הזאת תעשה אותו משיח, כלומר מאותה שעה הרי הוא וזרעו כהנים. המשיחה הייתה סימן לגדולה ושררה, קדושה העוברת מאב לבן, ולכן לא נמשכו בני אהרן (כי כבר נמשח אביהם), ולא בני מלכים (כי די שהראשון בשושלת, דוד, נמשח, ואז זה נמשך לבניו; מלבד שלמה שנמשח שוב מפני המחלוקת עם אדוניהו) ..., גם לא יתכן שיהיה הנביא נמשח, כי אין גדולתו ירושה לבניו". למדנו שלהיות משיח זה ענין של ירושה, ענין של גדולה וקדושה, ולהיות נביא – זה עניין של תפקיד ייחודי לאדם עצמו.

שבת זכור שלום, שבת בה נתמיד לעבוד את ה', בקרבה אליו, ברצונו הטוב, ובקדושה מתגלגלת, פורים שמחים, אורן, בן וכו'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע