chiddush logo

מקובלים מזוייפים שבדורנו

נכתב על ידי הרב משה צוריאל, 1/2/2011

 מקובלים מזוייפים שבדורנו

נכתב ע"י הרב משה צוריאל

(כ"ה ניסן, תשס"ז)

 

תולדות הקבלה

 

לימוד סוד הוא חלק חשוב בתורה. הרי ארבע חלקים יש בה ראשי תיבות פרד"ס (פשט, רמז, דרש, סוד). המכחיש אמיתות הקבלה נחשב לכופר בשלימות התורה. אבל לדאבוננו מפני שיבושי הגליות נתרבו טעויות בהבנת מהותה. וקמו בדורנו אנשים מוטעים המפיצים דעות כוזבות בשם "לימוד קבלה". מאמר זה בא להשיב האמת על כנה, ולסלק גישות פסולות.

 

[א] יש בדורנו העוסקים ב"תקונים למתים". כלומר נאספים כמה אנשים וקוראים ביחד פסקאות מסויימות מספרי זהר, או דברי אריז"ל. המארגן הענין קובע שבזה הם מקילים דינו של הנפטר, ומעלים אותו מגיהנם. ויש שהלימוד הזה כרוך בתשלום כספי, תרומה לישיבה או לבית הכנסת.

 

[ב] ויש בדורנו כמה המוכרים "סגולות" שעל ידיהם האדם נשמר מכל נזק. לדוגמא, ימכרו קמיעות עשויי עור צבי, עליהם כתוב "פטום הקטורת", או פרקי תהלים ערוכים בצורת מנורה. יש המוכרים אבני חן, דוגמת אבני חשן המשפט שהיה במקדש. במקום שהאנשים החוששים לגורלם או מצבם יחזרו בתשובה על מעשיהם, הם נשענים על אותם דברים שרכשו להם, שבאופן סודי יצילו אותם מכל צרה צפויה.

 

[ג] ויש מקובלים אחרים המודיעים עתידות, או ע"י הטלת גורל, כלומר פתיחת ספר קדוש, ומציאת פתרון לבעיה המוצעת ע"י רעיון הקשור למלה הראשונה המזדקרת לעיניהם בפתיחת הספר.

 

[ד] ויש המייעצים אם ראוי לקחת בת זוג פלוני, או בן זוג פלוני, ע"י תיאום מספר הגימטריא של שמה או שמו. ויש המגדילים לעשות, שמייעצים ע"י שמביאים להם תמונה של המועמד לנישואין, ולפי "חכמת הפרצוף" שבידיהם, מייעצים אם לשאת אותה או לא.

 

[ה] ויש המארגנים נסיעה קבוצתית לקבר יונתן בן עוזיאל (בגליל) אשר כביכול היא "סגולה בטוחה" להתחתן בשנה ההיא. ויש הבודקים מזוזות, וע"פ שינויים מסויימים שמוצאים באותיות מודיעים איזה חטא על בעל המזוזה לתקן. ויש הבודקים את ה"כתובה" של בני הזוג, ולפי איזו שגיאה שמוצאים באותיות הכתובה מחליטים מה היא הבעיה ב"שלום בית" או בחוסר פרנסה. וכמובן, בתשלום מסויים הם כותבים אחר כך "כתובה" חדשה עבור בני הזוג.

 

[ו] ויש העוסקים בביטול "עין הרע", של אותם קשיי יום הבאים לבקש ברכה אצלם. ויש בידיהם סגולות מסויימות כיצד ניצולים מ"עין הרע" של איזה שונא.

 

[ז]

 

כאן באנו לברר כי כל העסקים הללו אינם שייכים כלל לתורת הקבלה. היו לנו מקובלים מפורסמים מאז רבי שמעון בר יוחאי. מימיו ועד עתה, לא מצאנו בכל גדולי המקובלים שיעסקו בעיסוקים המנויים לעיל. לא ר' משה קורדוברו (רמ"ק) ולא ר' יצחק לוריא (אריז"ל) ולא רמח"ל, ולא הגר"א, ולא בעל "לשם שבו ואחלמה" וכיו"ב, עסקו בלימוד העיוני, ולא ב"קבלה מעשית" לשנות מצבו החומרי של הפונה אליהם. וגם לא מצאנו שהמנויים הללו עסקו בתיקונים למתים. ולא הציעו תיקון לחטאי אדם ע"י קריאה מסויימת בזהר או אפילו בספרי תהלים. כל התכסיסים הללו הם נולדו בתקופה אחרונה, ואינם שייכים כלל לעצם הקבלה.

 

פרק ב:

 

כעת נדון שמא יש גם איסור לעסוק בדברים שנמנו מקודם.

 

[א] אפשר כי ענין תיקון למתים אינו מועיל כלל. כך כתב "ספר חסידים" (סי' תר"ה) "מי שמת כשהוא רשע, אין דרך להתפלל עליו כדי שיזכה עם הצדיקים, כי אותה התפילה אינה מועילה כלום. לפי ששכר שראוי לצדיקים אינו אלא הטורח והעסק שעסקו וסבלו בעשיית המצוות, והתאפקו והתחזקו מ[עשיית] עבירות. אבל מי שהלך אחר תאותו להתעדן בעבירות, היאך יתכן שיהיה לו חלק טוב? זה ודאי מבוטל ורחוק מן הדעת". [הערה: אין להקשות על זה מתפילת דוד על אבשלום בנו (סוטה י) כי שם דוד עצמו היה אשם בקלקולו של אבשלום, עיי"ש דברי גליון ר' יעקב עמדין]. וכמו שאי אפשר לאדם "לרכוש" בכסף מצוותיו של אדם שני, כדי לקנות שכר שלו המגיע לו בעולם הבא, כך אי אפשר לשלם כסף למישהו "לקנות ממנו עונותיו". זה לא נכס מוחשי העובר מיד ליד. וכך המשיך "ספר חסידים" (סי' תרי"א) ואם אין לנפטר הזכות ההיא "גם גן עדן אין להם על כך, כי לא יתכן לתת עוה"ב למי שלא עמל בו".

 

מה שאמרו "ברא מזכה אבא" שונה, כי הבן הוא עצם הממשיך של אביו, בשר מבשרו ועצם מעצמיו. ואם הבן [או הבת] ממשיכים בדרך טובה, הם מזכים בכך את האב והאם (זהר ח"ג דף קטו ע"ב). אבל אדם אחר איננו יכול להעביר זכויות מנשמה לנשמה. זה לא העברה בנקאית.

 

[ב] על המשתמשים בפסוקים הכתובים בקמיע כדי להציל את הלובשו מצרות הצפויות, או מן הפחד, כתב רמב"ם: "הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן, לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים, אלא שהם בכלל הכופרים בתורה. שהם עושים דברי תורה רפואת הגוף, ואינם אלא רפואת הנפשות" (הל' ע"ז פרק יא, הלכה יב). ואמנם הרמב"ם מתיר "לקרוא" פסוקים "כדי שתגן עליו זכות קריאתם" אבל לא ללבוש אותם כמין קמיע.

 

[ג] על המנסים לדעת מה עתיד לבוא עליהם, כתבה התורה "תמים תהיה עם ה' אלהיך" (דברים יח, יג) וביאר רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחרי עתידות. אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו". ומקורו בפסחים קיג ע"ב.

 

ואותם המחפשים לגלות מה טמון בעתיד, ע"י שימוש בגורל הספר, עוברים בכך על פסק השולחן ערוך (יודה דעה, סי' קעט, סעיף א) "אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות". ומה שיש המייחסים לגר"א "גורל הגר"א", לדעתי מאן דהו תלה הדבר בגר"א, ואח"כ הרבה אנשים צדיקים וישרים הלכו שולל אחרי השמועה. שתי ראיות יש בדבר. ראשית כי הגר"א בביאורו לפסקא הנ"ל בשו"ע עוד מביא לאיסור זה מקור מהתוספות. ואיננו מציין "הכל אסור חוץ מהגורל שלי". ועוד הוכחה, המומחים עברו על כל ספרי תלמידי הגר"א (מבני דורו והדור הסמוך לו) ואף אחד מהם לא הזכיר את הגורל המיסתורי הזה!

 

[ד] אותו המייעץ אם להחליט על שידוך עם בן זוג או בת זוג, ע"פ גימטריא או תמונה, אם אין וודאות לגמרי ולחלוטין, הרי הוא נכנסים לגדר של "מזיק". שהרי הורס ומקלקל שידוכים טובים מחמת ניחוש בעלמא, או אומדן דעת בעלמא. ועליו לדאוג מן הפורענות.

 

[ה] לענין הנסיעה לקברות של צדיקים, אם באים להתפלל שם יש להתרחק ד' אמות מהקבר (כן פסק "משנה ברורה" (סוף סי' תקנ"ט). ובכלל יש איסור להתפלל ליד המת, מפני לועג לרש (ברכות יח ע"א, עיין שו"ע יורה דעה, סי' שע"ו סעיף ד שאפילו "קדיש" אסור להגיד תוך ד' אמות של המת).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע