מזון רוחני כז ניסן
|
|
|
יום ראשון כ"ז ניסן - פרשת תזריע-מצורע
נגעים כזריעה לחיים חדשים יש לדקדק בזה שהסדרה כולה נקראת במנהג ישראל בשם "תזריע", כי לכאורה הרי רוב הסדרה הוא בעניני נגעים, והרי המצורע חשוב כמת (נדרים סד, ב) – ואיך מתאים כאן השם "תזריע" שתוכנו הוא התחלת הלידה של חיים חדשים ("אשה כי תזריע וילדה")?! ויש לומר בזה, על פי דברי הרמב"ם (סוף הל' טומאת צרעת) בנוגע לענין הצרעת "וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה צרעת בשותפות השם, אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל, כדי להזהירן מלשון הרע. שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו; אם חזר בו יטהר הבית. אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית, משתנים כלי העור שבביתו . . ואם עמד ברשעו עד שישרפו, משתנין הבגדים שעליו. אם חזר בו יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע". והעולה מדבריו, שאין הצרעת עונש על חטא שכבר עבר, אלא עיקר המכוון בזה הוא לתקן דרכו של האדם בעתיד. שכיון ועד עתה היה האדם עסוק ב"שיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע", והקב"ה רוצה להחזירו לדרך הישר והטוב – לכן עושה הקב"ה "אות ופלא" מיוחד, ובאופן של מן הקל אל הכבד, כדי לעורר האדם שיתקן דרכו ויפסיק לדבר לשון הרע. ומעתה מובן השם "תזריע" לפרשת הנגעים, כי, כשם ש"תזריע" ענינו חיים חדשים (ועל דרך זריעה בתבואת הארץ, שענינה הוא להביא לצמיחה חדשה) – כן הנגעים ענינם הוא להכניס האדם לסדר של חיים חדשים, שתמורת היותו עסוק ב"שיחת הרשעים" יהיה לבריה חדשה, ויחיה מכאן ואילך חיים חדשים, זכים וטהורים. (ע"פ לקוטי שיחות חכ"ב עמ' 70 ואילך) |
