chiddush logo

קריאת "ויחל" בתעניות

נכתב על ידי יניב, 3/7/2017

 'בתענית צבור... קורין "ויחל" בשחרית ובמנחה, בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים. הגה: ומפטירין במנחה "דרשו", ובשחרית אין מפטירין חוץ מתשעה באב, וקורים אפילו כשחל בערב שבת (מהרי"ל)' (שו"ע או"ח תקסו,א). '(ג) וקורין ויחל בשחרית ובמנחה: היינו בכל תענית צבור אבל בט"ב קורין בשחרית "כי תוליד בנים" וגו', ומפטירין בירמיה "אסוף אסיפם" כדלעיל בסימן תקנ"ט ס"ד בהג"ה, ורק במנחה דומה בקריאה לשאר ת"צ' (מ"ב). בגמ' מובא: '"ויעבור ה' על פניו ויקרא" א"ר יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם' (ר"ה יז,ב). וכן מובא במסכת סופרים: '... אבל תעניות אחרות "ויחל משה" ומפטיר "דרשו ה'", ויש אומרים שאין מפטירין' (מסכת סופרים יז,ז). מדוע קוראים פרשת "ויחל" בתעניות? בפשטות זה משום שמדובר שם על בקשת סליחה לחטאנו (על חטא העגל). ובתשעה באב קוראים "כי תוליד" כי מדובר שם על עונש הגלות, כמו שב-ט' באב נחרב הבית ויצאנו לגלות, ובזה מדגישים יותר את חומרת היום שלכן לא קוראים כשאר צומות קלים. אולי אפשר לומר שלא קוראים "ויחל" בשחרית בט' באב, כיון שנאמר בה: "זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם" וכו' (שמות לב,יג), ומובא ברמב"ו בהקשר למרגלים: 'והזכיר במדות "ארך אפים ורב חסד" ולא הזכיר "אמת", כי במדת אמת יהיו חייבים. ולא הזכיר "נוצר חסד לאלפים", כי לא בזכות אבות נתפלל משה עכשיו, ולא הזכיר בתפילה הזאת לאברהם ליצחק וליעקב כלל, והטעם בעבור שהארץ ניתנה לאבות ומהם ירשוה, והם מורדים באבותם ולא היו חפצים במתנה שלהם, אשר האבות היו בוחרים בה מאד, והיאך יאמר "אשר נשבעת להם בך וגו' וכל הארץ הזאת אתן לזרעכם" (שמות לב יג) והם אומרים אי אפשנו במתנה זו. ולא הזכיר "וחטאה" בעבור שאלו מזידים ופושעים' וכו' (רמב"ן. במדבר יד,יז) ממילא אם יאמרו את קריאת "ויחל", זה לא מתאים לתשעה באב שהיא קשורה לחטא המרגלים ('בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ'. משנה תענית ד,ו). אבל במנחה בתשעה באב כן קוראים אותה, כיון שבט' באב יש גם עניין של המשיח (איכה רבה א,נא) שהוא ההמשך היוצא מן החורבן, ומרמז על התיקון שיוצא בהמשכו. לכן במנחה כעין רומזים לכך (ולכן מקלים קצת מהצהרים [כקריאת תהלים, הכנת הבית, ומניחים טלית ותפילין]) ולכן גם כעין נמחל קצת מחטא המרגלים, ולכן אז אומרים את קריאת "ויחל" כי כביכול נתקן קצת חטאם של המרגלים, ולכן אפשר לקרוא כשאר תעניות. נראה שמה שקוראים את "ויחל" שקשור לחטא העגל, זה גם משום שכל צרותינו קשורים לחטא העגל, כיון שבו הינו במעמד שלא היה חל בנו צרות מאויבנו: '... הא לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר (דברים ה, כה) "למען ייטב להם ולבניהם עד עולם"' (ע"ז ה,א). לכן חטא העגל שפגם בזה קשור לכל צרותינו, ולכן ככפרה לשורש זה של צרותינו אנו קוראים "ויחל" כחיזוק לבקשת הסליחה לעגל. נראה גם ככלל שנאמר בגמ' שם (בדעה שניה): 'דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" חבלתם מעשיכם "אכן כאדם תמותון"' (ע"ז שם), שהינו כמו מלאכים, שזהו שבטל מאתנו הקשר לחטא, ולכן גם לא הינו מתים, כיון ש-'אין ערוד ממית, אלא החטא ממית' (ברכות לג,א), שהמיתה באה בשל החטא, וממילא אם אין בנו חטא אז גם אין בנו מיתה. אבל הערב רב החטיאו אותנו בעגל: '"אלה אלהיך" - ולא נאמר "אלה אלהינו" מכאן שערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן והם שעשאוהו, ואחר כך הטעו את ישראל אחריו' (רש"י. שמות לב,ד) [וכן מובא בתנחומא "כי תשא" סימן כא]. זה דומה למה שהיה בחטא אדם הראשון, שלא היה בו קשר לחטא, אלא הנחש הוא שגרם לו לחטוא. כיון שבמתן תורה נעשה תיקון לחטא אדם הראשון (ע"י התורה שמתקנת את העולם מהחטא) אבל כשחטאו בעגל, חזרו לקלקולם. לכן כל הצרות שמגיעות אלינו, שזה בעקבות חטאינו, קשורים ביסודם לחטא העגל. לכן בתעניות בהקשר לסליחה, מביאים את הסליחה שביקש משה בהקשר לחטא העגל, שהוא היסוד לכלל הסליחה בעולם... (בנוסף, ביוה"כ בהגעת הלוחות השניים בנ"י צמו [תנחומא בובר "וירא" סימן טז], ואז הייתה מחילה בהקשר לחטא העגל [תענית ל,ב], ולכן כך גם לדורות בצומות, אנו מבקשים בדומה לכך (בצום) סליחה בהקשר למה שנאמר סליחה בעגל).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע