משבר מנהיגות ופתרונו

מות משה

מובא בסוף ספר דברים: "וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". (דברים לד, ח-ט). מעתה בני ישראל אמורים לקבל על עצמם את מנהיגותו של יהושע "מְשָׁרֵת מֹשֶׁה" (יהושע, א, א), כי בו בחר ה'. עידן חדש מתחיל בעם ישראל.

תנאים למנהיג החדש

ה' מצווה את יהושע לעבור את הירדן ולהנחיל את הארץ לבני ישראל. יהושע מתחיל לממש את הציווי ופונה לבני גד ולבני ראובן וחצי שבט המנשה, ומזכיר להם את הדבר אשר צוה אותם משה עבד ה' בעניין ירושת הארץ – עליהם לעבור חלוצים לפני אחיהם במלחמת כיבוש הארץ. הם מוכנים להקשיב "וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ: כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה ה' אֱלֹקֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה" (יהושע א, פס' טז- יז). וביאר כוונת העניין ה"מצודת דוד": "רצה לומר, לא נשמע אליך רק כשיהיה ה' עמך וכו', אבל לא בזולת זה". לכאורה תשובתם תמוהה, הם מציבים תנאי ליהושע המנהיג החדש.

משבר מנהיגות

דבר ידוע ומפורסם, כאשר מתחלף מנהיג יש משבר מנהיגות. העם שהיה רגיל למנהיג הקודם מתקשה לקבל עליו את המנהיג החדש (במקרה שלנו, כל זאת למרות שה' צוה שיהושע ינהיג את העם ומשה סמך ידו עליו עוד בימי חייו, בשונה ממנהיגים שקמו ותפסו את השלטון). ישנם אנשים שאף רוצים להראות את כוחם מול המנהיג החדש ואף בוחנים אותו, וכדברי בני גד, ראובן וחצי שבט המנשה מיד אחר כך: "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ" (שם פס' יח) ופירש המצודת דוד: "לענוש המורדים ולא למחול על כבודך". הם נותנים עצות למנהיג החדש כיצד לפעול. יהושע לא מגיב לדברים וכנראה מקבל אותם.

הקשבה לעם

מסיפור מנהיגותו של יהושע ניתן ללמוד מסר גדול, מנהיג חדש שמתמנה על-פי ציווי ה' נבחן על ידי העם אותו הוא עתיד להנהיג. על המנהיג להיות קשוב לצרכי הציבור ולא להתעלם מרצונותיהם, שלא יהיה בבחינת "רועה בלי צאן". אמנם יש משבר מנהיגות אחרי מות המנהיג הקודם, אך כאשר מנהיג חדש מוכן לקבל עצות מהעם לשיפור מנהיגותו  -כל עוד אינם סותרים את רצון ה'[1]- הוא יוכל להצליח בתפקידו ואין לו לראות זאת כמרד או אי אמון במנהיגותו.

אי הקשבה לעם

ישנם עוד מקרים בהם התחלפה ההנהגה או המלכות. אחד מהם הוא אחרי מות שלמה. רחבעם בנו מתמנה למלך תחתיו. העם מבקש: "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ" (מלכים א יב, ד). המלך נועץ ביועציו הזקנים והילדים כידוע, ובסוף בוחר בעצת הילדים להקשות על העם יותר. "וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם" (שם פס' טו). הסיפור הסתיים במרד במלכות רחבעם והתפצלות מלכות ישראל לשנים[2].

יזכנו ה' ויתן בלב מנהיגנו להיות קשובים לצרכי העם וחסרונותיו, למלא את ציווי ה' ולהנהיג את עמו בדרך ישרה, אכי"ר.