chiddush logo

כנגד ארבעה בנים-נוסחתנו מול הירושלמי

נכתב על ידי יניב, 14/4/2011

 

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול,חכם מה הוא אומר?-מה העדת והחקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוקינו אתכם?ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח-אין  מפטירין אחר הפסח אפיקומן,רשע מה הוא אומר?-מה העבודה הזאת לכם?-לכם ולא לו וכו',תם מה הוא אומר?-מה זאת?-ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים וכו' ,ושאינו יודע לשאול וכו'."

ומביא על כך מו"ר גדול הדור מרן הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א (מופיע ב"מקורות והערות לנוסח האחיד"):

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה-בירושלמי פסחים פרק י' הלכה ד' הנוסח שונה וכן גורסים שם:"תני ר' חייה-כנגד ד' בנים דיברה תורה-בן חכם,בן רשע,בן טיפש,בן שאינו יודע לשאול,בן חכם מהו אומר ?-מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צווה ה' אלקינו אותנו?-אף אתה אמור לו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים,בן רשע מהו אומר?מה העבודה הזאת לכם מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה-מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה אמור לו בעבור זה עשה ה' לי –לי עשה ולאותו האיש לא עשה אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להיגאל משם לעולם,טיפש מהו אומר?מה זאת?אף את  למדו הילכות דפסח שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן-שלא יהא עומד מחבורה זו ויכנס לחבורה אחרת,בן שאינו יודע לשאול-את פתח לו תחלה"....

מה העדות...אתכם-דברים ו' אבל בנוסח ארבעה בנים במכילתא בירושלמי וברמב"ם דפוס ראשון משנת רמ'="מה העדות..אותנו" נוסח זה מבהיר את ההבדל העיקרי בין חכם לרשע מה שאין כן בנוסחתנו-אבל אינו מתאים לכתוב במקרא,

אין מפטירין-כן גם במכילתא אבל בירושלמי:אף אתה אמור לו בחוזק יד הוציאנו ממצרים מבית עבדים-והוחלפה בטעות התשובה לחכם בתשובה לתם." וכו'   .(עד כאן דבריו).

 

-והנה אמנם מסביר מרן הגאון שבירושלמי התחלפה התשובה בטעות בין החכם לתם-אולם ניראה שאולי אפשר ליישב בין נוסח הירושלמי לנוסחתנו(שהיא נוסח המכילתא) שהנה יש כמה הבדלים בין הנוסחים -1)אצלנו מופיע "תם" ובירושלמי מופיע "טיפש" מדוע לכנותו בשם גנאי-למה לא לומר עליו שהוא תם? ,2)התשובות בין החכם לתם הפוכות ,3)אצלנו מופיע "כהלכות הפסח" ובירושלמי "למדו הילכות דפסח" ,4)בחכם אצלנו נאמר "צוה ה' אלקינו אתכם" ובירושלמי "צווה ה' אלוקינו אותנו".

לכן ניראה שיש הבדל מהותי בין הבנים עליהם דובר-שבנוסחתנו מדובר על בן קטן ובירושלמי מדובר על בן גדול-ולכן כשקטן שואל "מה זאת" זה תמימות אבל כשגדול שואל כך זה מראה שהוא שהוא טיפש שלא יודע לדבר כראוי ואחד כזה שטיפש אין טעם להסביר לו דברים גדולים ולכן מלמדים אותו שלא ילך לחבורה אחרת –שישמור על ההלכות לפחות ולכן זה "למדו הילכות דפסח" אבל קטן ששואל מתמימות עונים לו בסיפור קצר שיבין מה קורה כאן ואילו חכם כיון שהוא מבין מתקדמים איתו להלכות אע"פ שאינו חייב ולכן זה "כהלכות הפסח" משהו שיבין כיון ששואל מה ה' ציוה אבל לא יותר מדי כי הוא עוד קטן ולא יבין ויזכור הרבה(ולכן "כהלכות" משהו שילמד כעין שלמד את הלכות הפסח)ולכן שואל "אתכם" כיון שהוא לא חייב במצוות כלל(אף לא בחינוך)אבל בירושלמי שמדובר על בן גדול שואל "אותנו" שגם הוא חייב(מדין או מחינוך)ולו מסבירים את עניינו של יום ממש בהבנה גמורה שזה זכר ליציאת מצרים ומזה מגיעים הלאה כמה שיכול להבין בסיפור ובהלכות(שאע"פ שלא מופיע אלא רק הסיפור בכ"ז זה ההתחלה)

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע