בס"ד

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה

בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים"

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

"הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ" (מח', ה')

בדוק וראה כי בפשט הדברים לכאורה התיבות בארץ מצרים לא מוסיפות דבר, שתקרא פסוקים אלו בלעדיהן וראה כי על דרך הפשט דבר אינו חסר. ויש לבאר טעם אומרם כאן. ודע כי תיבות אלו משלימות הקבלה ודמיון מלאים שבין שני הפסוקים פסוק ה' ופסוק ז'. שבכל אחד מהם שלושה חלקים המקבילים במדויק לחברו. והנה יוצגו הם לפניך, ולאחר מכן יתבאר טעם שכתב המקרא לשון הקבלה זו. והנה שלושת החלקים.

האחד, בפסוק ה' נאמר הנולדים לך וכנגדו נאמר בפסוק ז' מתה עלי רחל – היינו לידה כנגד מוות. השני, בפסוק ה' נאמר עד באי אליך וכנגדו נאמר בפסוק ז' בבאי מפדן, היינו באי כנגד באי. והשלישי, בפסוק ה' נאמר בארץ מצרים ובפסוק ז' נאמר בארץ כנען, היינו בארץ כנגד בארץ.

ומרמז יעקב אבינו בדברים אלו הטעם במה שציוה על קבלת מנשה ואפרים למניין השבטים. שכנגד מתי עלי רחל, בבאי מפדן, בארץ כנען, רואה יעקב כמידה כנגד מידה מאת ההשגחה העליונה את הבנים הנולדים לך ליוסף, עד באי אליך אל יוסף, בארץ מצרים. ומכאן שבנים אלו הם כבניה של רחל שלא נולדו לה, אלא נולדו ליוסף אך ממנה הם, וממניין השבטים הם בודאי.

ותן דעתך שכל הפסוק ז' לכאורה איננו שייך כאן, שפסוקים אלו ג' עד ח' עוסקים כולם בעניין אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה--כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ-לִי, ומה טעם הביא המקרא פסוק ז' כאן? ודברינו לעיל הלא הוא טעם פשוט וברור למאמרו של פסוק ז' כאן, שנותן טעם לקיום אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה--כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ-לִי, ופשוט.

זאת ועוד, דע, כי בהקבלה זאת מייחס השבטים אפרים ומנשה לרחל ממש, ובכך גם משלים יעקב מניין השבטים בני רחל להיות גדול ממניין השבטים בני השפחות, שהרי שלושה שבטים מרחל: אפרים, ומנשה, ובנימין. ולשפחות אך שני שבטים בלבד כל אחת. ופשוט.