חידושי תפילה

נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 3/1/2019

 חידושי תפילה

בכל תפילה ישנו פרדוקס מסוים. מצד אחד, אנו נכנסים לפני המלך, באים לפניי ולפנים וזוכים ל'שיחה אישית' עם אבינו שבשמים בלי הגבלת  זמן. מצד שני, המסגרתיות של התפילה והקביעות שלה עלולה לתת לנו תחושה שהתפילה היא דבר שבשגרה. המילים הם אותם מילים בכל פעם וקשה לשים לב לאורם היפה ולרוממות של עצם העמידה לפני ה'. מעודי חיפשתי דרכים למצוא אור חדש וכיווני חשיבה מקוריים בתפילה כדי שהתפילה לא תהיה מקובעת אלא עם חיוניות, מעין דברי התנא במשנה: "אל תעש תפילתך קבע".
דומני שדרך החגים והמועדים ניתן להגיע לרוח חדשה בתפילה. הכיצד?

לכל חג יש מסר
בכל חג ומועד כל העולם מתעטף חג, כל העולם מתעלה, האור האלוקי יותר נגלה בחיינו. גם באופן אישי לכל אדם יש זכרונות ילדות או ניחוחות מן העבר הקשורות לימים הקדושים. אין טוב יותר מהתפילה של חג כדי לחוש ולספוג את האור והגודל של היום, מכיון שחז"ל הטמיעו את המהות של החג בתוכן התפילה. על כן מי שרוצה לעמוד על תוכן החג- יתבונן ושים ליבו לתפילותיו המיוחדות (כך שמעתי מרבי ומורי הרב יהושע שפירא: איך ניתן לקבל מאורו  של החג? היכן נמצאת קרבת ה' בחג? בתפילות ובמצוות החג). דא עקא, שמלבד השינויים וההוספות בתפילה של חג, רוב התפילה היא זהה לתפילת יום חול (ברכות השחר, שמע ישראל, וגם ההתחלה והסוף של תפילת עמידה). איך מתגברים על ההרגשה המוזרה הזו? אנו נמצאים בחג ומתפללים תפילה כמו בחול?!
 
על כרחנו חייבים לומר שבתפילת חג ושבת כל התפילה הופכת לחגיגית יותר, הכל מקבל טעם אחר, רגש אחר. שהרי האור והקדושה שנמצאים בזמן זה מקיפים אותנו ומאירים את מחשבותינו (אפילו הבגדים החגיגיים עושים לנו משהו...). לא רק ההוספות בתפילת החגים הן חגיגיות אלא גם אותן המילים שאינן משתנות, מקבלות אוירה חדשה ואולי גם פרשנות חדשה. משל למה הדבר דומה, לתאורת הבית, שמדי פעם מחליפים את גודל המנורות, את איכותם או את צבעם. והנמשל הוא: האור האלוקי מאיר את חיינו בכל חג באופן שונה ומיוחד. שומה עלינו בתפילותינו לפתוח את הלב ואת המחשבה לגוון המיוחד של החג, ובעצם לעמידה החדשה לפני ה' שיש בחג זה. על פי צורת חשיבה זו, כל חלקי התפילה מקבלים גוון מיוחד בחג. אלא שכדי לשים לב לכך צריכים מתינות, הקשבה למילים.

מתוך הנסיון ניתן לומר שהכוונות החדשות הללו שמתחדשות בחגים עשויות להישאר גם לתקופה הבאה אחריה. כך מתאפשר לנו ללכת עם הרעיונות של החג גם אחרי החג ולהמשיך את ה'מסר' של החג אל ימי המעשה. לשם דוגמא: השבת מבטאת שלמות והרמוניא של כל הבריאה. השלום והשלמות שוררים בכל פינה. בתפילות של שבת, ברכת השלום מקבלת גוון חדש ומיוחד. "שים שלום טובה וברכה"- תן להרמוניה ולשלמות השבתית להתגלות בחיים, "ברכנו... באור פניך"- באור המיוחד של השבת, שהיא פורשת סוכת שלום עלינו ועל כל ישראל.

ברצוני להציע חידוש: כל ברכה בתפילת שמונה עשרה, משלוש הראשונות והאחרונות, 'שייכת' לפחות לאחד מהחגים. או להיפך, בכל חג יש להתבונן, באיזה חלק של התפילה ניתן למצוא ענין ששייך לחג הזה, לעניינו ומהותו של החג. ע"י זה, בהגיענו לתפילה של החג, ממילא התפילה (או לפחות חלקה) תהיה מוארת באור חגיגי ומקורי. זוהי עצה איך להתחדש בימי החגים בתפילה היומיומית.

דוגמאות
כמה דוגמאות והצעות, בבחינת 'תן לחכם ויחכם עוד'.
  • חנוכה (ופורים)- בימים אלו מאירה בעיקר ברכת מודים (שבה גם מוסיפים על הניסים). זה מקשר אותנו לדבר יפה שמובא בספר 'שיחות התחזקות' שחנוכה הוא זמן הלל והודאה על כל הניסים הנסתרים שבחיינו הפרטיים, כל ההשגחות הפרטיות שאנו פוגשים.
  • שבת וחג סוכות- ברכת שים שלום. השבת היא יום של שלום, יום של מנוחה שלמה, שלוה חיצונית ופנימית. גם בסוכות מתגלה ענין השלום שהרי השלום נמשל לסוכה החופפת עלינו  "ופרוש עלינו סוכת שלומך". בסוכה מתכנסים הרבה עניינים של שלום ושלמות: כל המשפחה, כל מעשיי האדם במשך השנה, כל האושפיזין שהם כנגד המידות העליונות (שהן גם מידות האדם הקטן). "שים שלום, טובה וברכה" בין תחומי החיים שלי, בין השאיפות והרצונות ובין המקום הנוכחי שלי, בין בני המשפחה.
  • פסח- ברכת אבות. פסח הוא זמן גאולה בעבר ובעתיד שהרי בניסן עתידין להיגאל, וזהו ממש "ומביא גואל לבני בניהם". בנוסף, עצם הגאולה ממצרים היא ע"י זכות אבות (וכך אמרו במדרש (שמות רבה) "בזכות אבותם אני גואלם, לכך כתיב מדלג על ההרים, ואין הרים אלא אבות"). לכן בכל פסח אנו נזכרים בזה ומתחברים אל השורש שלנו, האבות, שהם הסיבה לגאולה הראשונה והאחרונה.
  • ראש השנה- ברכת גבורות. ברכה זו היא ממש מדוייקת ליום ראש השנה. ראשית, כל חיי האדם נקבעים ביום הקדוש הזה, וזהו "מכלכל חיים בחסד". בנוסף, לעומת יום הכיפורים שמבטא את חסד ה', יום הדין מבטא את מידת הגבורה של ה' (שזה מקביל לברכת גבורות). מהי הגבורה של ה'? ה' מצמצם את השפע והחסד שלו (אבל הכל לטובה, כדי שנוכל לקבל את טובו טיפין טיפין). לעניננו, ה' מראה לנו כאילו הוא שופט באופן קר ויבש (כמו "אתה גיבור לעולם ה'") וזהו לטובתנו, כדי שנחזור בתשובה ונבין שלכל מעשה שלנו יש תוצאות.
  • (הערה: מענין הוא, שביום הדין מתגלה גם מידת החסד הגדולה, שהרי בר"ה ה' עובר מכסא דין לכסא רחמים ומרחם על בניו. גם זה מופיע במדויק בברכת גבורות, כי כל מה שמוזכרבברכה זו הוא חסדים גדולים של ה' לבני אדם, "סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים". על כן אומרים בסיום הברכה "מי כמוך בעל גברות", אין כמוך, שאת ה יודע לתת גבולות ולצמצם את הטוב, והכל בשביל טובתנו, הכל חסדים).
  • יום הכיפורים (ושבועות)- ברכת קדושה, "המלך הקדוש". וכך אמרו בגמרא "לקדוש ה' מכובד"- זה יום הכיפורים שהוא נקרא "קדוש ה'". גם בשבועות יש צד של רוממות עילאית, שכן במעמד הר סיני עוף לא פרח וציפור לא צייץ, ונפתחו שבעה רקיעים וראו בנ"י שה' אחד בשמים ובארץ (רש"י). "וקדושים (שהם עם ישראל, וכן המלאכים) בכל יום יהללוך סלה"- ביום הכיפורים הפירוש הוא: על אף שאנו בשר ודם, קרוצי חומר, הילולו של ה' עולה דוקא מאיתנו. בשבועות הפירוש הוא: לימוד התורה שלנו, שאנו לומדים בנעימה ומשתעשעים בה, היא היא הילולו של הקב"ה.    
  • שלושת הרגלים באופן כללי (וכן יום ירושלים)- ברכת עבודה, "והשב את העבודה"- בחג מתחדשת הדרישה שעבודת הקרבנות של כל חג וחג תשוב, ושנוכל לעלות ולהיראות בפועל. "ותחזינה עינינו בשובך..."- כאשר מקשיבים למילים, זוהי בקשה שבכל חג וחג מרטיטה את הלב. 

13 הברכות האמצעיות
אחר העיון הנוסף, עולה שאלה: אולי לא רק לחגים יש מסר ולקח (שאותו ניתן למצוא באחת מברכות התפילה) אלא גם לחודשים עצמם יש אור מיוחד? אם נשכיל לשים לב לאור המיוחד של כל חודש, ונחפש מה הברכה שמתאיה במיוחד לחודש זה, נמצא בתפילה כיוונים.

אציג זאת מכיוון אחר. מדוע יש דוקא שלוש עשרה ברכות אמצעיות (שתים עשרה ועוד אחת)?
קשה לא לשים לב לכך שגם החודשים הם שנים עשר, ועוד אחד בשנה מעוברת. לפי זה מתבקש מאליו לחפש התאמה בין הברכות לחודשים, איזו ברכה מוארת באור חדש בכל חודש מחודשי השנה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע