הרי אבות - לקט מגדולי הדורות למסכת אבות [פרק ג']

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 12/5/2019

 ז' אייר תשע"ט

הרי אבות

עפ"י חז"ל (שוחר טוב תהלים קכ"א) אשא עיני אל ההרים אלו האבות

לקט מגדולי הדורות למסכת אבות (פרק ג')

כפילות דברי עקביא כפילות דרך בעבודת ה' ליהודי

משנה א' עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

שאלה הנראית מדוע כפל התנא את דבריו, ולא ענה מיד על שאלותיו דהיינו, דע מאין באת מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה וכו'?

בספר ישמח ישראל לאדמו"ר מאלכסנדר ירחמיאל ישראל יצחק זצ"ל ביאור נפלא, ואלו דבריו: בפרשת ויצא (מאמר רביעי ד"ה ובמדרש אשא עיני אל ההרים) מביא למשנה דברי מדרש שמואל לרבי שמואל די אוזידא מתלמידי האר"י, בפירושו הנפלא למסכת אבות וזלה"ק: ולכאורה למה לי  הכפל הלא [בפירוש] מבואר כל שלש הדברים?! אולם הפירוש הוא הסתכל בשלשה דברים שצריך בהם הסתכלות, דע מאין באת, שחוצבה נשמתך מתחת כסא הכבוד, עיי"ש. וביאור דבריו עפ"י דברי קדושת הרבי רבי בונם מפשיסחא זצלל"הה שצריך לכל אדם מישראל להיות לו שתי מדות טובות אלה, אחד אנכי עפר ואפר, שני בשבילי נברא העולם. האחד כשהיצר הרע רוצה להפילו שחת לתוך עצבות, ובנפילה ניחא ליה דלקני', [כלומר שיקנה אותו] באמרו מי אתה אשר תבוא בהיכל המלך בתו"מ [בתורה ומצוות] הלא אתה מלא חטאים, וכאילו ח"ו כמעט אין לך תקוה, אז תשיב ותען לו מאין באת, היינו מ'אין' העליון נשמתך חצובה מתחת כסא כבודו, ואתה חלק אלקי ממעל. ולאן אתה הולך, למקום שהמלאכים והשרפים לעלמא דקשוט, ולפני מי אתה עתיד ליתן הדין. ואם ח"ו ירצה להראות לך כבוד עשרך ורב פעלך בתורה ומצוות ושאתה מאנשי המעלה, אז תען כסיל כאוולתו ותאמר לו הסיפא מהמשנה מאין באת מטיפה סרוחה וכו'. עכ"ל הישמח ישראל זיע"א.

[ביאור האברבנאל - עקביא מסתכל על פחיתות הגוף, ורבי עקיבא על גבהות הנשמה]

משנה י"ד הוא [רבי עקיבא] היה אומר חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט) בצלם אלהים עשה את האדם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר (דברים י"ד) בנים אתם לה' אלהיכם. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.

לאחר שנים שהכרתי פירוש זה, שמחתי כעל כל הון שמצאתי לו יסוד באחד מגדולי המפרשים שהוא נושק סיום תקופת הראשונים ותחילת האחרונים ממגורשי ספרד - האברבנאל. כך כותב בפירושו לאבות לדברי המשנה, ואלו דברי קדשו: ואני אחשוב שהאלקי רבי עקיבא עשה דבריו וחקירת חכמתו על דברי עקביא בן מהללאל, כאילו מפני שיתוף השם עקביא ועקיבא, התאחדו שניהם בדרוש אחד וחקירה אחת. וענין זה שעקביא בן מהללאל נתן  דרך שלא יבוא האדם לידי עבירה, כשיסתכל בפחיתות חומרו וגנות התחלתו שממנו נברא, וג"כ בהפסדו וכלייתו, שהוא הולך למקום עפר ורימה ותולעה.

ורבי עקיבא השיב עליו, שהדרך היותר אמיתי להסתלק האדם מן העבירה בכל מיני החטאים הוא בשמירת הסייגים ובעשות האדם משמרת למשמרת, ושההסתכלות הצריך לעשות זה אינו בגנות חומר האדם ופחיתות התחלתו וסופו כדברי עקביא, אבל הוא בשיסתכל בשלשה עניינים אחרים שמהם יכיר יוקר מעלתו ורוממות מדרגתו במציאות כפי צורתו, ולכן כנגד מה שאמר עקביא שיסתכל מאין בא שהוא מטיפה סרוחה חומרו, אמר רבי עקיבא שלא יביט לחומר, כי עפר הוא ואל עפר ישוב, והיה נוטה אל הפחיתיות, ואל המעשים המגונים כפי טבעו, אבל יסתכל בענין נפשו ושלמות יצירתו בצלם אלקים, כי בזה ישתדל לפעול פעולות המעלה והשלימות כפי שכלו, וזהו מאמר חביב אדם שנברא בצלם.

וכנגד מה שאמר עקביא שיסתכל האדם אנה הוא הולך, שהוא הולך למקום עפר רימה ותולעה, אמר רבי עקיבא שזה חולי יביאהו לידי מחללי היאוש...ושלכן יותר טוב שיסתכל בסותרו והוא שנקרא 'בנים למקום' שעניינו חיים ונצחיים ונשארים לפניו תמיד, כבן העומד לפני אביו. ולזה בא מאמר חביבין ישראל שנקראו בנים למקום... הסתכלות שלישי שהם עתידין ליתן דין וחשבון וכו' ראה רבי עקיבא שגם בזה היה מאמרו חסר. כי ראשונה היה לדעת חיוב האדם בתורה, ואח"כ יאמר שיתן דין וחשבון ממה שעשה ומה שלא עשה. לכן הוסיף רבי עקיבא חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, כי זהו מה שראוי שידע האדם בראשונה שנתן לו הקב"ה תורה ומצוות, לא למעמס ולטורח כי אם מתוך חיבה, כמו שאמר בן עקשיא (מכות כ"ג ע"ב) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, מצורף לזה שעקביא בן מהללאל זכר מארבעת סיבות האדם החומרית בלבד, ורבי עקיבא זכר שלש אחרונות שהם הצוריית [מלשון 'צורה' כלומר רוחנית] במאמר 'אדם שנברא בצלם' והפועלת במאמר חביבים ישראל שנקראו בנים למקום, שהוא על דרך 'הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך' התכליתית באומרו חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, שהיא תכלית האדם...עכ"ל האברבנאל. ובפירוש רוח חיים לרב חיים מוולוזין זצ"ל ביאר משנה זו של דברי רבי עקיבא והשוואתו לדברי עקביא בן מהללאל, בדרך דומה לדברי האברבנאל.

בכל תלמוד תורה יש 'משנה ברכה' הלמוד שהוא מעשה ושמביא לעוד מעשים

משנה י"ז רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין תורה אין דרך ארץ...כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו...מבאר רבי חיים מוולוזין בפירושו לאבות רוח חיים וזלה"ק: ע"ד [על דרך] מאמר חז"ל תלמוד גדול שמביא לידי מעשה. ולכאורה נראה מזה כי מעשה גדול, כי גדלות התלמוד הוא המעשה?! אבל ז"א [זה אינו] כי תלמוד גופיה מעשה הוא ככל שאר המעשים ויותר גדול מהם שמביא גם לידי מעשים אחרים. א"כ בכל לימוד שני נושאים, נושא האחד הוא המעשה שבו והוא ודאי טוב אם לומד תורה ואוחז זה בעצמו למעשה וכוונתו על שה' יתברך צוונו ללמוד אבל אגב למודו יודע מעשים אחרים שהתלמוד מביא לידי זה, וא"כ מעשה הלימוד הוא העיקר והידיעה טפל. הדרך הזה טוב ונכון מאוד, אבל אם לומד בכדי שידע חכמת התורה ולא בשביל המעשה, זה אינו טוב כהראשון, לזה אמר כל שמעשיו מרובין וכו'. עכ"ל הגר"ח מוולוזין זיע"א. 

רבי חנינא בן תרדיון אומר: שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב ליצים...אדמו"ר מקוצק אמר בחריפותו: כשמידת 'אין' ביניהם – דברי תורה, זה עצמו תורה, הרי 'זה' – כשמרגיש בחינת עצמו – מושב לצים!

הגליון נלקט ונערך בחסד ממרומים ע"י יהודה יעקב ברקאי תל ציון כוכב יעקב יע"א  052-6514000 YBARKAI6 -AT- GMAIL.COM


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע