הרי אבות - לקט מגדולי הדורות למסכת אבות [פרק ג', חלק שני]

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 17/5/2019

 י"ב אייר תשע"ט

הרי אבות

עפ"י חז"ל (שוחר טוב תהלים קכ"א) אשא עיני אל ההרים אלו האבות

לקט מגדולי הדורות למסכת אבות (פרק ג'[1])

הדבקות המתמדת בתורה מעטפת ההגנה המוחלטת

משנה א עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה...

מגדולי מפרשי זו המסכת הקדמונים היעב"ץ (ממגורשי ספרד) כתב בסיום פירושו משנה זו ואלו דבריו המרוממים והקדושים:

...תמו דברי עקביא המסולאים בפז להרחיק אדם מן העבירה. אמנם אחשוב כי התנאים הבאים אחריו נתנו כלל גדול להציל אדם מן העבירה, והוא כי יעסוק בתורה יומם ולילה גם בשכבו גם בקומו לא תתפרד אהבת התורה ומחשבתה מלבו, כדי שלא ימצאו העבירות לב פנוי להכנס בו.

ואשים לך משל לשני בני אדם מאמינים בתורה אמונה שלמה, כמי שראה המלך ולא יוכל להכחיש מציאותו, והאחד לא היה הוגה בד"ת ופגע בדבר ערוה ונכנסה החמדה בלבו יען מצאו פנוי, אפילו התרו בו לא יפרוש מן העבירה ולא יסור ממנה אחר שנתמלא מהחמדה ההיא לא יאזין מה שיאמר לו. והנה השני היה חושב בד"ת לא נכנסה החמדה בלבו כי לא נתן עיניו בה והוא נצול מכח תורתו אלקיו אשר בקרבו, כאמרו תורת אלקיו בלבו לא תמעד אשוריו (תהלים ל"ז) ולזה אמר [לקמן משנה ה' רבי חנינא בן חכינאי...] ומפנה לבו לבטלה מתחייב בנפשו.

ובמשנה ה' כתב היעב"ץ וזלה"ק: כל מי שבלבו מחשבה קבועה בעתות הפנאי הוא נושא ונותן בה, ואנחנו חייבים לזכור תמיד התורה, וזה יסוד היהודי אשר בחר בנו מכל העמים. אמר זכרו זאת והתאוששו (ישעיהו מ"ו ח') כמו וְאֻשַּׁיָּ֖א יַחִֽיטוּ[2] (עזרא ד' י"ב) זכרו התורה ועשו יסוד היהדות בלבבכם, על כן מי שבשעות פנויות כאלו איננו זוכר התורה, מתחייב בנפשו...עכ"ל היעב"ץ.

רמז לאחדות שע"י עשרה

משנה ז רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלקים נצב בעדת אל...

מבאר רבינו יוסף חיים זיע"א (הבן איש חי) בספרו ברכת אבות וזלה"ק: יובן בס"ד הטעם שכל בי עשרה שכינתא שרייא, והוא שאם תחשוב מן מספר 'אחד' עד 'עשרה' כזה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יעלה סך הכל מספר ה"ן. וידוע מה שאמרו רז"ל במדרש שבלשון יוון קורין ל'אחת' הן. וא"כ תמצא שהעשרה יש עליהם שם אחדות שמספרם ה"ן שהוא לשון אחדות ולכן השכינה שרויה ביניהם, דשורה במקום אחדות.

גדול המעשה מתלמוד כאשר קודמת לו יראת חטא

משנה ט' רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת

מבאר בספר קול אליהו לרבי אליהו צרפתי[3] וזלה"ק: יסוד העבודה ועמוד התורה היא יראת חטא, ובזה יהיה האדם חרד לקיים מצוותיו יתברך שמו, וכמו שאמר התנא ...כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו...ומה שראוי לדקדק בדברי התנא הוא מה שאמר 'חכמתו' בכינוי, דמן הראוי הוה ליה למימר כל שיראת חטאו קודמת לחכמה אין החכמה מתקיימת, והוה משמע כל שיראת חטאו קודמת ללמוד החכמה, אז יצליח בלמודו, במה שיהיה שקוד על תלמודו מצד יראת חטא הקודמת לו, וכל שאין יראת חטאו קודמת לחכמה, אין החכמה מתקיימת והנו ככל המון ישראל, אבל חכמתו בכינוי, משמע דיש לו חכמה, והוא תלמיד חכם, אבל אינה מתקיימת, כמו שאמר אין חכמתו מתקיימת, וא"כ היאך אפשר שיש לו חכמה ואינה מתקיימת?

אבל נלע"ד דיובן במה שאמרו במסכת קדושין (מ' ע"ב) דנחלקו אם תלמוד גדול או מעשה גדול, ולבסוף נמנו וגמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה. וזו היא כוונת התנא לומר דהא דאמרינן גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, היינו מפאת יסוד יראת החטא הקודמת לחכמתו, ואז תורתו מביאה אותו לידי קיום מעשה המצוות, וזה שאמר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, אעפ"י שיש לו חכמה, בעינן יראת חטאו קודמת לחכמתו, ואז אותה חכמה מביאה לידי קיום מעשה, אבל לענין לימוד התורה, משכחת לה שיהיה חכם אף שאין בו יראת חטא, ומשום מחשבת פיגול שקדמה לו שילמוד כדי שיקרא רבי ולהתיהר רח"ל, אלא מאחר שאין בו יראת חטא, אינו חס לקיים מה שכתוב בה הנאמר מפי כבודו יתברך שמו... עכ"ל הרב אליהו הצרפתי זלה"ה.

המצוות הן 'כלים' להכיל את השפע שישאר בתחום הקדושה

משנה י"ד חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. מה הוא הכלי חמדה, הלא די אם יאמר 'חמדה'?! מבאר האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב זצ"ל בספרו גנזי ישראל (מועדים פסח ד"ה לכו לחמו בלחמי)...הנה כמו בגשמיות כן גם ברוחניות, הכין ה' לישראל מצוות כאלו שיהיו כלים להשפעה, למען לא ישמן ויבעט ע"י השפעות המרובות. ע"כ בפסח, שהוא ר"ה לתבואות (ר"ה ט"ז ע"א) וירידת השפעות לכל השנה, ציוה ה' לעשות מצוות להיות כלים רוחניים. וכן בסוכות ציוה ה' לעשות סוכות, ובזה אם יבנו גם בתים רמים, לא יגבה לבם. זה מה שאיתא אצל יעקב אבינו ע"ה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות - שעשה המצוות כלים, ע"כ בנה גם בית.

וזהו מה שאמרו חכמינו ז"ל חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, שהתורה והמצוות שהן חמדה, הם להם 'כלים' למען תלך על ידן ההשפעה ולא יתקלקלו ע"י זה. וזהו מה שאמר הכתוב 'לכו לחמו בלחמי' שע"י לחמי, תוכלו לקבל גם הלחם הגשמי בשפע והרחבה המלאה. עכ"ל הגנזי ישראל זיע"א.

כתיבת מעשי האדם במקום עשייתם

משנה ט"ז הוא [רבי עקיבא] היה אומר...והפינקס פתוח והיד כותבת... מבאר רבי יצחק ברכיה מפאנו (חתן הרמ"ע מפאנו[4]) בפירושו חנוך לנער לאבות, וזלה"ק: והפינקס פתוח והיד כותבת, והדיו והקולמוס לא בא זכרונם בזה המקום, ובמדרש בראשית רבה (א' ד')במשל המלך שהיה עובר בשוק ואמר לעבדיו טלו מילנין וקלמין [דיו וקסת]  לבני וכו' הזכיר כלי הכתיבה, אמנם צריכין למודעי הוא הקדוש שוכן שחק מורי חמי נר"ו ב[ספרו עשרה מאמרות מאמר] חקור דין ח"ב י"ב וז"ל: דע כי הספר הכולל שכל מעשיו של אדם נכתבים בו מיד בשעת מעשה, הוא האוויר הספריי המקיף ובו יוחקו כל פרטי תנועות האדם, אם הוא נודד כנף העין ופוצה פה ומצפצף לטוב או למוטב ק"ו לשאר אברים, ע"כ בהרמת יד נקרא רשע, ואפילו הרהורי לבו אי אפשר שלא יחרטו בפניו שמחה או עצבות וכיו"ב ה' יראה ללבב, ומיד יש לסגל המעשים הטובים באויר ג"ע המתלבש להם באויר העוה"ז, והרעים ג"כ באוירה של גיהנם, כי גם את זה לעומת זה עשה האלקים בשיווי מוחלט וכו' יעויין שם [בעשרה מאמרות הנ"ל].

למדנו מתוך הדברים שאין הספרים הנפתחים לא קלף ולא נייר, ואין צריכים לא קולמוס ולא דיו, אלא מעשי בני אדם נרשמים במקומם בשעתן והן הספרים הנפתחים, אף אנו נאמר שזו היתה כוונת התנא באומרו הפנקס פתוח והיד כותבת. עכ"ל רבי יצחק מפאנו.



[1] הליקוט לפרק ג' הינו חדש ולא חזרה. את החלק הראשון ניתן לראות כאן.

עריכת הגליון והלימוד בו לקיים מצות בוראי יתברך, ולעילוי נשמות הורי היקרים אודים מוצלים מאש, אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה ז"ל, שבשבוע הבא יחול יום פטירתו החמישה עשר בט"ז באייר, בו ביום פטירת דודתו פייגא סוֹסֶה בת ר' יעקב זאב נצלה מגיא ההריגה בשואה, עלתה לארץ עם בעלה הרב יחזקאל ב"ר שמואל אפרים אך לא זכו לזש"ק. לעילוי נשמת אמי מרת חוה בת ר' יהודה הכ"מ. לעילוי נשמות חותני הרב מנחם ב"ר יצחק (חבה) אשתו זהבה בת ר' אליהו ובנם משה יצחק ז"ל.

[2] אבן עזרא: ופירושו ישימו חוט על היסודות לבנות...

[3] רבי אליהו הצרפתי אב"ד פאס, מרוקו (תע"ה-תקס"ה) ספריו שיצאו לראשונה מכת"י קול אליהו דרשות עה"ת, ספר ממנו הובאו הדברים לקמן , אדרת אליהו פירושים קצרים עה"ת, אליהו זוטא ונער בוכה. כל הספרים יצאו ע"י אהבת שלום ירושלים.

[4] מסכת אבות עם שני פירושים מכת"י שהיו טמונים כארבע מאות שנה, האחד של הרמ"ע מפאנו מגדולי מקובלי איטליה בעהמ"ח עשרה מאמרות. ויחד אתו הדפיסו חיבורו של חתנו ותלמידו ר' יצחק ברכיה מפאנו שקראו בשם חנוך לנער. פירוש זה הינו על דרך דרוש ומוסר מקיף וסובב על כל סדר מסכת אבות. מן הענין להוסיף כי בנוסף לפירושו מכת"י של הרמ"ע, עטרו בליקוטי מאמריו מספריו הרבים השייכים למסכת אבות, וכן בפרק ג' ט"ו על דברי המשנה הכל צפוי, צירפו  מאמר מקיף של הרמ"ע בענין ידיעה ובחירה שנדפס במקורו בסוף פלח הרימון לרמ"ע, על פרדס רימונים לרמ"ק. הספר יצא לאור ע"י בנימין אלימלך האניג ירושלים תש"ע.


הגליון נלקט ונערך בחסד ממרומים ע"י יהודה יעקב ברקאי תל ציון כוכב יעקב יע"א 052-6514000

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה