מה הקשר עצרת של סוכות לתורה? (2 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יניב, 10/10/2011

 כל שבת קוראים בתורה אבל את הסיום של התורה-הפרשה האחרונה-קוראים בשמחת תורה ולא בשבת..וזה ניראה קצת תמוה.. ובכלל צריך להבין מדוע עושים את סיום התורה דווקא בשמיני עצרת ולא בזמן אחר?-והנה עצרת זה כעין 'עוצר' בתוכו ממהות החג שלפניו(ובקישור לקדושה)-כמו ששבועות הוא עצרת של פסח-שבפסח יצאנו מעבדות לחירות ולכן העצרת שלו זה שבועות חג מתן תורה 'שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"ת'(אבות ו,ב)[וכמובן גם יצאנו כדי לקבל התורה] והנה על סוכות יש מחלוקת בין ר"א ור"ע האם זה כנגד הסוכות הממשיות בהם ישבנו בצאתנו ממצרים או בסוכות עננים(סוכה יא,ב)'דתניא כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר-ר"ע אומר סוכות ממש עשו להם' מיילא לפי ר"א מובן שהיה כאן משהו מיוחד-אבל לפי ר"ע מה המיוחד בסוכות שעשו שלכן צריך לציין זאת?ואף לפי ר"א מה המיוחד בסוכות עננים משאר ניסים שנעשו להם?-והנה יש מדרש(מכילתא דר"י "בשלח")שאומר שמה שבנ"י היו במדבר 40 שנה זה כדי שהתורה תיספג בהם(שאילו היו ניכנסים מיד היו מתעסקים כל אחד בשלו והתורה היתה נישכחת)ולפי זה אפשר שמה שבנ"י ישבו בסוכות זה לא רק עצם זה שישבו בסוכות כאלו או אחרות אלא זה  הביצוע של המטרה לספוג את התורה-ומימלא גם מה שחלקו ר"א ור"ע זה לא רק סתם במה ישבו אלא ישבו בסוכות ממש והוקפו בענני כבוד וחלקו למה התכוונה התורה-שר"א אומר שהעניין הוא הקשר לתורה ולכן הענני כבוד זה העיקר שהיו מוקפים בקדושה שבאה לידי גילוי בענני כבוד העוטפים אותם-ואילו ר"ע סובר סוכות ממש שאמנם המטרה היא הקשר לתורה אבל בלי שבנ"י יעשו את חלקם אין לקדושה איך לחול ולכן הסוכות ממש שבנו קשורים לכל זה-וע"פ זה גם אפשר להבין בדעה שהסוכות היו כשניכנסו לארץ(מובא ברוקח)[שבא לומר שיצאנו ממצרים עד שבאנו לארץ ולא נישארנו כאן מזמן האבות-כמובא שם.. לא רק זה אלא גם]שהמיוחד בארץ הוא החיבור שבין רוחני ופיזי-שזהו גם עניינו של הסוכות{ואולי אפשר שסוכות ממש היו בכניסה לארץ וענני כבוד זה במדבר..}בכ"א ספיגת התורה זה חלק מהתהליך שביציאת מצרים להיות עם לה' עד הכניסה ממש לארץ דמוי הסוכות-ולכן זהו המיוחד משאר ניסים שהיו..(ולכן מקריבים פרים ל70 אומות שהם לא כמונו ולכן אנו מקריבים במקומם שגם הם יחוברו לקדושה).. ולפי זה בעצרת של סוכות צריך לבטא עניין של ספיגת התורה בנו-ודבקותנו בה'-ולכן בו מקריבים פר אחד כנגד בנ"י 'פר יחידי למה כנגד אומה יחידה משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך'(סוכה נה,ב) שזה מבטא את הקשר עם בנ"י שאנו אהוביו של ה' שזה בשיאו ע"י דבקותנו בה'(כמובן שתמיד יש את הסגולה המיוחדת שבנו)ולכן בו חוגגים את סיום התורה שאנו קשורים בה לדבקותנו ולשלמות מעלתנו לפני ה'-שכל השנה קראנו בתורה בשבת שהיא החלק הרוחני שבשבוע להוריד שפע רוחני לעולם הגשמי-ובחג שבו מסמלים את הקשר והחיבור אנו חוגגים בו את השלמות של החיבור לתורה-שהכל מחובר-שזהו בסיומה שהתחברנו לכולה(-ובחו"ל חוגגים את שמחת תורה ביו"ט שני שהוא מספק-שבזה מראים את מעלת חיבורנו שיכולים ע"י כך לקבוע יו"ט שני-וגם הקפדתנו בחיבור לתורה שלכן עושים יומיים..),וע"פ זה יובן שיש מדרש פליאה שאומר "וביום השמיני עצרת תהיה לכם" 'המועדים נאים לכם' והסביר היהודי מפשיסחא שכוונת המדרש שבשמיני עצרת הזמנים הטובים באים לישראל-שע"פ דברנו יובן שכיון שהוא מסמל את מעלתם ודבקותם של ישראל בה' אז לכן בו באים ומתחברים הזמנים הטובים שמגיעים לישראל..ולכן הוא שמיני-כמסמל מעל הטבע-שהוא הטבע כשקדוש.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (2)
יניב (12/10/2011)
למרדכי-רעיון קצר ויפה..
מרדכי (11/10/2011)
יפה שאלת. ונראה לי בס"ד בהקדים שאלה אחרת. שהרי נאמר "והגית בו יומם ולילה" וגם דוד המלך עליו השלום אמר: "ובתורתו יהגה יומם ולילה". ולכאורה קשה שהיה צריך לומר "לילה ויומם" כי היום הולך אחר הלילה שנאמר "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
ויש לומר בס"ד כי בא לרמוז שאין זמן מוגדר ללימוד התורה, וכל הזמנים שוים הם וכל היממה כולה זמן אחד הוא בקיום זאת המצוה.
ועפ"י הקדמה זו יובן, כי השבת הוא ענין של סוף וגימור, שהיא סוף השבוע ובה סיים הקב"ה מעשה שמים וארץ, וכיון שעתה בשמיני עצרת אנו מסיימים את התורה ומתחילים אותה ג"כ בקריאה אחת, לא רצו חז"ל לקבוע את זה ביום שהוא מרמז אל הסוף והגמר, לרמוז שאין סוף ואין התחלה לתורה והיא כל כולה בעולם רוחני שאין שייך בו זמן כלל (וע"כ יום שמיני עצרת בכל שנה יכול לחול ביום אחר מימות השבוע).

זה מה שנראה בעיני לפום ריהטא, ואתה יניב יקר תוסיף נופך משלך. כי אני קצרתי במקום שהיה
(להמשך התגובה לחץ כאן )