וניראה שאין זה קושיא,שהרי על יעקב ע"פ ר"ל אין כלל ראיה שהחניף.ויותר מזה,דברי רשב"ל זה חנופה רגילה שלא במקום סכנה.כניראה שלדעתו לא היה צריך להחניף מהסכנה.שיעקב הכין עצמו לתפילה דורון ומלחמה.ולכן הדורון מספיק ואין צורך גם להתחנף,ומימלא אין כלל ראיה למקרה סכנה..

וצריך להבין את המשל שנתן ר"ל.הרי ע"פ המשל הזה עשו היה צריך לפחד בשל ידיעת המלך,ה',את יעקב.והרי עשו ידע שיעקב צדיק אז מה עלה בדעתו קודם שאמר לו-שה' לא מכירו?

והנה רש"י על התורה פרש 'אם נא..-כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך והן חשובין לי כראיית פני המלאך שראיתי שר שלך..ולמה הזכיר לו ראיית המלאך?כדי שיתירא הימנו ויאמר ראה מלאכים וניצול איני יכול לו מעתה'(לג,י).הרי שפרש אלהים שזה מלאך.ואז מובן כמו שפרש..אולם מדוע מוסיף רש"י 'שראיתי שר שלך'?ועדיין המשל של ר"ל אינו מדוייק,שהרי מדמה זאת לידיעת המלך ולא לכוחו הרב?

לכן ניראה ששני הדברים עניינם אחד,שעשו ידע ביעקב שהוא צדיק ולכן ה' מגינו.אולם בברכת יצחק לעשו נאמר "והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך"(כז,מ)כך שידע עשו שיש מקום לפתח לילחם ביעקב.ולכן אע"פ שידע עשו שיעקב צדיק,בכ"ז סמך על ברכתו של יצחק שיש פתחים.ולכן חשב שיוכל לנצחו ולהרגו.ולכן אומר לו יעקב, שהוא רגיל להיות קרוב לה'.שה' מכירו,ולכן פחד עשו.וזהו שהבין שיעקב חזק שמנצח מלאך,ולא סתם מלאך,אלא את שרו שלו,של עשו.ומימלא אם ניצח את שרו ודאי שינצח גם אותו.ולכן מבין שיעקב כרגע צדיק ואינו יכול לנצחו.

וגם יעקב פחד מזה.כמו שפרש"י 'קטנתי מכל החסדים-..לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו'(לב,יא).שגם זה פחד שע"י החטא יתקיימו דברי יצחק.

ולכן ניראה גם רמז בנאמר "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו"(לג,ד)שב"צוארו" יש קרי וכתיב, שהקרי 'צואריו' ובכתיב 'צוארו' כרמז שנפל על צוארו.שעשו רצה לפרוק את העול מצוארו שלו,ולא יכל. וזהו "וישקהו"עם נקוד שדרשו חז"ל שבא לנשכו ונפלו שיניו.שעשו רצה להזיקו,למרוד ביעקב,אולם לא יכל.שלא מצא את הדרך להזיקו,שמה שניסה לא הצליח.

ולזה אומר לו יעקב ברמז שהוא ניצח את שרו,ולכן אינו יכול להזיקו.וכל זאת בשל שהוא מעליו,שהוא דבוק בה' .ואמר זאת בלשון שניראת כחנופה לומר לו שאע"פ ש'ואמר רבי אלעזר כל המחניף לחבירו סוף נופל בידו' וכו' (סוטה שם).הוא אינו מפחד שיפול בידו כלל.כיון שהוא דבוק בה' ולכן עשו תחתיו כעבד.

ובשל אותו חיבור שלם עם הקדושה ודבקות בה' מגיע יעקב ל"וכי יש לי כל"(לג,יא)שהקב"ה הטעים ליעקב מעין עוה"ב ולא שלט בו יצה"ר ומלאך המוות ורימה ותולעה(ב"ב יז,א)

לרפואת אאמו"ר אברהם בן בתיה שליט"א