"וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ" [בראשית,ל"ה,ט"ז]

לידתה של רחל הסתיימה באופן טראגי, ככל הנראה בשל סיבוך במהלך הלידה. בזמננו, תמותה סב לידתית נדירה מאד -הודות לחכמת הרפואה שנתן ה' לבשר ודם, אך הלידה עדיין נחשבת מסוכנת, על כל ההשלכות שיש לכך להלכות שבת, בשל החשש לסיבוכים וההכרח לעבור את התהליך בתנאים הנדרשים. יתרה מזאת, בלידה אף מצינו הרחבת ההיתר, שכל מה שנצרך כדי ליישב דעתה של היולדת –מותר בשבת, גם אם באמת אין בו צורך. ונראה שההיתר לנקוט בפעולות שנועדו להניח את דעתה כולל גם את חששה מקושי הלידה המוצא את ביטויו בכאבים העזים המתרחשים בעת הצירים.

כיום נפוץ השימוש באמצעים להקלת חבלי הלידה כגון אלחוש אפידוראלי, שהוא חומר הרדמה המוזרק ע"י רופא מרדים למרווח שבין השכבה החיצונית והפנימית של עמוד השדרה כך שרק העצבים התחושתיים מורדמים, ואילו השרירים ימשיכו לפעול ולאפשר לידה. אין כל בעיה הלכתית להשתמש באפידורל (למרות שזה ממעיט את קללת חוה) כי אין מצווה לסבול, ואדרבה, אם השימוש באפידורל תורם בעקיפין לריבוי הילודה -בוודאי טוב הוא. גם בשבת מותר לעשות זאת למרות שהפרוצדורה כרוכה באיסורים [הפעלת מכשירים, רישום ועוד] שכן זהו "ישוב דעת" מובהק עבור יולדת המעוניינת בכך. ובאשר לשאלת הסיכון שבדבר, מחקרים מראים שאם הדיקור נעשה ע"י מרדים מומחה הסיבוכים מזעריים, למעט מקרים ספציפיים בהם יש הורַיוֹת נגד. כמובן, רשאית היולדת להחליט שאינה מעוניינת באפידורל ולא ניתן לכפותה על כך.

שיטה נוספת לשיכוך הכאבים היא שימוש במכשיר tens אשר מזרים פולסים חשמליים המקהים את תחושת העצבים בזמן הצירים. גם זה מותר בשבת לאישה החפצה בכך, כאמור, בשל חשיבות ההרגעה מפחד הכאבים והקושי שבלידה.