הסולם בחלום יעקב מרמז על סיני

נכתב על ידי יניב, 3/12/2019

 

"ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו" (בראשית כח,יב). על מראה הסולם, מה בא לרמז, מובא בב"ר: ' … רבנן פתרין ליה בסיני: "ויחלום והנה סולם”, זה סיני. "מוצב ארצה”, (שמות יט): "ויתיצבו בתחתית ההר”. "וראשו מגיע השמימה”, (דברים ד): "וההר בוער באש עד לב השמים”. דבר אחר: "והנה סולם”, זה סיני. אותיות דדין הוא אותיות דדין. "והנה מלאכי אלקים”, על שם (תהלים סח): "רכב אלקים רבותים אלפי שנאן”, ולמדנו לנביאים שנקראו מלאכים, דכתיב (חגי א): "ויאמר חגי: מלאך ה' במלאכות ה' לעם”. "והנה מלאכי אלקים”, זה משה ואהרן. "עולים”, (שמות יט): "ומשה עלה אל האלקים”. "ויורדים”, זה משה: "וירד משה”. "והנה ה' נצב עליו”: "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר”' (ב"ר סח,יב). בחז"ל מובאים שני לימודים איך לרמז על סיני בסולם. לכאורה מה ההבדל, הרי שניהם זה אותו עיקרון? בפשטות זה שתי דרשות שבאות לומר את אותו הדבר בלימודים אחרים. אולם אולי אפשר שיש להבדיל בין שתי הדרשות, בראשונה הלימוד הוא מ"ויתיצבו בתחתית ההר" שזה מרמז לבנ"י שעמדו בתחתית ההר (אמנם בפס' הזה עדיין משה היה עם בנ”י, אבל בכללי מי שנשאר לעמוד בתחתית ההר ולא עלו, הם שאר בנ”י). לעומת זאת בדרשה השניה הלימוד הוא מ"סיני" עצמו, ומי שעלה לסיני זהו משה. לכן נראה שבאו לרמז שה' מבטיח ליעקב שיהיה בעזרו, וזה קשור ללימוד תורה, שכן זה היה לאחר שהטמין עצמו י"ד שנים בביהמ"ד של עבר (מגילה יז,א), לכן נראה שיש קשר בין ההבטחה לשמירה לזכות של החיבור לתורה, שזה קשור בזה. הלימוד היה כפתיחה לקראת היציאה לחו"ל, להתחזק בתורה כדי לעמוד באתגרי העולם בהמשך. לכן עכשיו כשיוצא, חולם רמז לתורה שבהמשך יהיה לבנ"י בסיני, כעין מעשה אבות סימן לבנים שהוא עשה בחיבורו לתורה כשהטמין עצמו בביהמ"ד של עבר לקראת ההמשך (וזהו שדרש ר”י: '"ויקץ יעקב משנתו". ר' יוחנן אמר: ממשנתו' [ב"ר סט,ז], שיש קשר ללימוד תורה שלו בחלום, שהחלום הוא כהמשך לימודו מבית המדרש של עבר, ולכן קשור להמשך של נתינת התורה לבניו שנרמז בסולם בחלום). לכן הבטחת ה' להגנת יעקב קשור גם למתן תורה, שהיה כשה' הוציא את בנ"י ממצרים שזהו ההגנה ממצרים. והנה יעקב יצא לחו"ל פעמיים, פעם אחת כאן כשיצא ללבן, ופעם שניה כשיצא למצרים (ליוסף). נראה שבאו חז"ל ללמד שהבטחת ה' להגנה חלה על שני המקרים, ושניהם מכח חיבורו לתורה (ולכן גם גילויו בבניו בסיני). כשיצא ללבן, הוא יצא כדי להתחתן ולהקים את עם בנ"י, דבר זה נרמז בדרשה הראשונה של לימוד "ויתיצבו", שמרמז על בנ"י שהיו ונשארו בתחתית ההר במתן תורה. לעומת זאת, בירידתו למצרים הוא ירד כשיש כבר את בנ"י, שירדו כולם, ולכן כעין כשירד יש חשיבות לעצמו כאב בנ”י, ולכן כעין מרמז למשה שהיה מיוחד משאר בנ"י, כעין אב להם. זהו הדרשה השניה של גימטריה של סיני שמרמזת על משה. ויותר מזה נראה שכשירד ללבן הקים את בנ"י, וזהו הדרשה הראשונה כבנ”י, וכשירד למצרים הוא התעלה בנבואה מעין משה, כמו שמובא בזוהר: '"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" וגו' – ... ולא מטא לנבואה דויחי אלא במצרים, והיא נבואתא מעלייתא מדאתנביאו (ד"א לא אתנביאו) דכוותה, ולא מטא להו שום איניש מן בני נביאה אלא הוא ומשה, במשה כתיב (שמות לג) "כי לא יראני האדם וחי”, ביעקב כתיב "ויחי יעקב”. "ויחי”, נבואתה דנחתא מאספקלריא (מאירתא) דנהרא' (זוהר תחילת "ויחי"). לכן זה נרמז בדימוי למשה, שעלה לסיני (ושם ה' לימדו, ועל נבואתו נאמר "פה אל פה אדבר בו" [במדבר יב,ח], שכך גם ה' לימדו תורה), והלימוד הוא בגימטריה, שזה השוואה כעין אותו הדבר רק במילים אחרות (-בגילוים אחרים), כך גם כעין שיעקב ומשה הם אותה הדרגה בנבואה (-אותו הדבר), רק אנשים שונים (-בגילוים אחרים). וזה היה כשיעקב ירד למצרים (שאז התעלה לדרגת נבואה זו), ולכן הדרשה השניה מרמזת על ירידתו למצרים, שגם על זה חלה הבטחת ה' שיגן עליו. אולי לכן הדרשה מהגימטריה היא ע"י זה שהסולם נכתב בתורה בכתיב חסר (שאחרת זה לא יצא בגימטריה כמו סיני), שכך יוצא בגימטריה 130, ובפס' שממנו למדו על נבואת יעקב שהייתה בדרגה גבוה (שזה "ויחי" שמרמז על מעלת הנבואה) מובן גם הגיל של יעקב כשירד למצרים, שמאז עלתה דרגת נבואתו: "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה" (בראשית מז,כח). שיוצא שירד למצרים בגיל 130 (147-17) ושאז התעלתה נבואתו, ו130 זהו גם הגימטריה של "סלם" וכן של "סיני".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע