אכילה לרפואה בשבת בבוקר

"לֹא תאכְלוּ עַל הַדָּם"– "לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם" [ברכות,י,ב]

ומוסיפה הגמרא: "לאחר שנתגאה זה -קיבל עליו עול מלכות שמים".

אכילה לפני תפילת שחרית אסורה, ונחשבת כגאווה. לפיכך, שתיית מים בשל צמא, כמו גם אכילה ושתיה לפני התפילה לצורך רפואה –מותרים, שהרי אין בכך מימד של גאווה [אביעזרי, שו"ע,פ"ט,ג]. וכתבו הפוסקים, שלא רק לחולה גמור מותרת האכילה, גם למי שמרגיש חולשה אם לא יאכל. וכלשון השו"ע: "הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים". בשבת בבוקר, בגין התפילה המתארכת, רבים נוהגים בשתייה חמה [קפה/תה] ללא אכילה. אין בכך בעיה, אך יש להימנע מלעשות זאת ב"אסיפת חברים". ויש הנזקקים גם לטעום דבר מאכל. אלא שבשבת יש חובה לקדש לפני שאוכלים ["קידושא רבה"] כיצד ינהגו הנצרכים לאכול לרפואה או לחיזוק הריכוז לפני התפילה בשבת?

עקרונית, החיוב לקדש בבוקר מתחיל רק לאחר תפילת שחרית, כי תקנת הקידוש נועדה ליצור הקדמה חשובה לסעודת השבת או החג, ואין קידוש אלא במקום סעודה, והרי זמן הסעודה מתחיל רק לאחר התפילה. ברם, חולים וכיו"ב, המותרים באכילה עוד לפני התפילה, הרי לדידם זמן הסעודה כבר קיים. לכן אם הם אוכלים "על הבוקר" מיני מזונות אפויים -יקדשו תחילה, ולא ישתו אפילו מים לפני הקידוש. ואם די להם בפירות כגון תמרים [הנחשבים מזינים] וק"ו אם רק שותים –לא יקדשו תחילה, כי כאשר אין חובה לקדש, עדיף שלא לשתות יין לפני התפילה.

הצריכים לטעום לפני התפילה, עדיף שיאמרו תחילה ברכות השחר וקריאת שמע [אפילו "קטנה"]. ומרן הרב קוק זצ"ל היה אומר "מזמור שיר חנוכת" בשל הפסוק "מה בצע בדמי" הרומז לתפילה על הדם שתקדם לאכילה.

בע"ה בפינה הבאה נעסוק בדין הנשים בנידון.