chiddush logo

ומרדכי לא יכרע (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי מתנאל, 22/2/2013

שאלה מתבקשת בעניין זה, מדוע לא השתחוה מרדכי והרי קי"ל שאין אדם עושה עצמו ע"ז ולכאורה אין בזה איסור?

 

אכן בתרגום יונתן על הפסוק כתב בשם חז"ל שהמן עשה אנדרטה של עצמו ולה לא השתחוה מרדכי. וכ"כ ראב"ע.

ובמדרש פנים אחרים: א. י"א שעשה צורת אלילו על ליבו, ולכן מרדכי לא השתחוה.

ב. י"א שלא השתחוה כדי לא להחניף לרשע (אעפ"י שאין בזה איסור ע"ז).

בתרוה"ד סי' קצ"ז דן בשאלה באדם שבא לבקרו גוי ויש לו שתי וערב על ליבו, האם מותר לקוד לו קידה לכבדו וכד'?

וכתב להשיב שראוי להיזהר בזה, כי איסור השתחויה הוא מד' עבודות שחייבים עליהם מיתה [והביא ראייה מעשה שהיה ע"ׂש)

מנגד, הביא תשובת הר"ר יצחק מאופנהיים בדבר שכתב להקל בזה, מפני שאין משתחוה לשתי וערב ח"ו אלא לכבודם של השרים שהוא מפני השררה שלהם ולא בגלל הע"ז. וכתב תרוה"ד שאכן סברא יש להקל בזה מפני שהרגילות להשתחוות לשרים ובעלי שררה ולכן לא נראה כמשתחווה לע"ז [אבל אצל המן זה היה מכוון לע"ז ולכן אסור].

ובשו"ת מהר"ם אלאשקר גם עוסק בנידון דידן, ומביא שאלה דומה – כיצד השתחווה אברהם אבינו למלאכים שהגיעו אליו והרי היה אבק על רגליהם שכידוע לו הם עבדו, והרי עוד לא רחצו רגליהם?!

וכתב גם הוא לתרץ כנ"ל, שמפני שמשתחווה לעובד ע"ז אין בזה איסור, כי לא משתחווה לע"ז עצמה. ועושה כן רק לכבד השרים. וכ"כ בשם ר' יצחק הנ"ל. ולגבי המן כתב שאסור מ2 טעמים: 1. הוא עצמו היה ע"ז. 2. היה לו צלמים על ליבו.

וכן המהר"ל באור חדש עמ' קסח כתב שאסור היה להשתחוות מ2 הטעמים הנ"ל. עכ"פ כתב שעיקר הטעם מפני שרצה מרדכי לקדש שם שמים, ולכן גם אם אין בזה איסור מובהק, ראוי לעשות כן מפאת כבוד שמים.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
ישראל (22/2/2013)
מלך פרס מוכרח היה להיות מצאצאי אכימניס, שלפי מסורת הפרסים, היה בנה של 'פרסה', בתו של 'מיתרה' אליל השמש. ולכן רק הוא היה רשאי לחבוש לראשו את ה'מיתרה' הידועה, סמל השמש. לו חלקו כבוד אלהי, ואסור היה להביט בפניו. הכריעה וההשתחויה לפני המלך היה פולחן אלהי, כי המלך היה התגשמות אלהים. לו התפללו, כי היה בן האלילה 'פרסה'. את הזכות הזאת יכול היה המלך להעביר גם לאחרים. אפילו שרי המדינות, בבואם לפני המלך, היו נופלים על פניהם, ובמצב זה היו מתקרבים אל המלך, ומגישים את בקשותיהם. (ספר דבר בעתו, לר' יעקב בן אפרים זלמן אשכנזי. בשם ההיסטוריון היווני הרודוטוס. שחי במאה החמישית לפנה"ס)
ולפי"ז מובן הפסוק כאן, שאת הזכות הנ"ל העביר אחשורוש להמן, ומדויק הפסוק "כורעים ומשתחוים להמן, כי כן צוה לו המלך". ומובן מדוע מרדכי לא השתחוה, כיון שעשה עצמו אלוה.
ואע"פ שמלך פרס מוכרח להיות מצאצי אכימניס, כמו שכותב הדבר בעתו. אבל אחשורוש היה יוצא דופ
(להמשך התגובה לחץ כאן )

ציורים לפרשת שבוע