chiddush logo

מנהגי יום העצמאות ויום ירושלים (מרן שר התורה הגר"ש גורן זצוק"ל) (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יניב, 12/4/2013

הלכות שרשם מרן הגאון שר התורה הרב שלמה גורן זצוק"ל זיע"א בהלכות שמופיעים בסידור לחיילי צה"ל (תשל"א)

מנהגי יום העצמאות ויום ירושלים 

יום העצמאות
א....
ב. יום העצמאות נקבע כיום טוב כדוגמת חנוכה ופורים, פרט לביטול מלאכה בפומבי שנוהגים ביום העצמאות ושינויים בנוסח התפלה כמבואר להלן, ועל אף ימי הספירה מותר להסתפר ביום זה.
ג. בליל חג העצמאות מתאספים בבית הכנסת ומתפללים ערבית בלחן של שלש רגלים, פותחים בברכה שהחיינו בשם ובמלכות ומתפללים ערבית של חול, אבל אין אומרים "והוא רחום" לפני "ברכו" וברכת "השכבנו" מסיימים ב"הפורש סוכת שלום" וכו' כמו בליל שבתות וחגים.
ד. לאחר תפילת העמידה של ערבית אומרים הלל השלם בברכת שם ומלכות לפניו ולאחריו וקדיש תתקבל.
ה. לאחר הקדיש סופרים ספירת העומר, עלינו לשבח ושרים שיר המעלות בשוב ה' (תהלים קכ"ו) ואדון עולם.
ו. למחרת מתפללים תפלת שחרית של חול בלחן חגיגי, ומוסיפים פרקי המזמורים השמים מספרים וכו' כנהוג בהושענא רבה.
ז. לאחר חזרת הש"ץ אומרים הלל השלם בברכה בשם ובמלכות לפניו ולאחריו ואחרי הלל אומרים חצי קדיש.
ח. בימי הקריאה בשני וחמישי אין אומרים "אל ארך אפיים", וקוראים ג' גברי בפרשת השבוע כרגיל והשלישי מפטיר בישעיהו פרק י' מפסוק ל"ב עוד היום עד פרק י"ב פסוק ו', בלי ברכות לפניה ואחריה.
ט. בימים שאין בהם קריאת התורה מוציאין ספר תורה וקורין בו בסוף פרשת עקב ממפטיר (פרק י"א פסוק כ"ב) עד סוף הפרשה ללא ברכות התורה לפניה ולאחריה. לאחר הקריאה זו אין אומרים חצי קדיש וקורין ההפטרה הנ"ל מספר ישעיהו פ' י בלי ברכות.
י. אין אומרים בו תחנון, ובאם חל יום העצמאות בימי צום בה"ב אין אומרים סליחות ולא אבינו מלכנו, ואין צורך לומר שאין צמים בו.
יא. לאחר קריאת התורה וההפטרה עורכים תפילה לשלום המדינה ומי שברך לצה"ל ואין אומרים "למנצח". בגמר התפלה שרים "אני מאמין" ו"אדון עולם".
יב. מרבים במשתה ושמחה ובשירות ותשבחות לקב"ה על הניסים והנפלאות שעשה עמנו במלחמת הקוממיות.
יג. לפני תפלת מנחה אומרים "הודו-לה' " (תהלים מזמור ק"ז) ומתפללים מנחה כביום חול. אלא שאין אומרים תחנון. 

יום ירושלים
א. ייום כ"ח באייר הוא יום שחרור ירושלים, הר הבית והכותל המערבי ונקבע כיום הודיה לדורות.
ב. מי שנוהג אבילות של ספירת העומר לאחר ל"ג בעומר מותר לו להסתפר ביום ירושלים בכ"ח באייר.
ג. אין נופלים על אפיים אין אומרים "תחנון" ולא "למנצח" ביום ירושלים, ואם חל בשני השבוע, אין אומרים "והוא רחום"  ולא תפלת "אל ארך אפיים". יש לומר לאחר תפלת שחרית מזמורים קכ"ב, קכ"ו וקכ"ח מתהלים, ולתת הודיה לקב"ה על הניסים והנפלאות שהראנו במלחמת ששת הימים בשחרור ירושלים ומקום המקדש.

נ.ב. בספר "תורת השבת והמועד" מברר מרן הגאון שבזמן שיום העצמאות ו/או יום ירושלים נדחים, אז את ההלל והתפילות יש לומר ביום המקורי (ה' באייר ובכ"ח באייר) ואת הדברים שקשורים לחילול שבת (כמו תספורת וארועים) עושים ביום שאליו נידחה. 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
יניב (30/4/2017)
ראיתי שמביאים בשם הרב גורן, כשהיה רב ראשי, שקבע את נוסח התפילות:
בתפילת ערבית:
א. תהילים קז [שאר הפרקים ומספר קטעי תפילה שהיו נהוגים בעבר - הושמטו!].
ב. ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות.
ג. אין לומר "והוא רחום" לפני "ברכו"; את ברכת "השכיבנו" [בסוף קריאת שמע]
מסיימים: "הפורש סכת שלום" וכו' כמו בליל שבת וחג.
ד. אמירת הלל שלם בברכה לפניו ולאחריו בליל החג.
ה. "תפילה לשלום המדינה", "מי שברך" לחיילי צה"ל.
ו. "אדון עולם", "אני מאמין".
בתפילת שחרית:
ח. אמירת "למנצח" בפסוקי דזימרה [כמו בשבת], דילוג על "מזמור שיר ליום השבת",
"מזמור לתודה" בלי "נשמת" - כמו בהושענא רבה.
ט. הלל שלם בברכה לפניו ולאחריו.
י. קריאה בתורה ללא ברכות - בשביעי של פרשת "עקב" [כשהחג ל
(להמשך התגובה לחץ כאן )

ציורים לפרשת שבוע