התבוננות "מדוע דווקא" לפרשת תזריע

יב,ב: אשה כי תזריע: ש: מדוע דווקא 'תזריע' ולא 'תהרה' או 'תפרה'? ת: התורה מלמדת שלאישה יש זרע (הכוונה למה שאנו מכנים 'ביציות', או הכוונה לדם הרחם בעת הביאה), ויש לאישה השפעה על מין הוולד שייוולד. האישה מזריעה בכל ביאה, גם כאשר היא תלד נקבה, אלא שעיתוי הזרעת האישה במפגש בין זרע האישה לזרע האיש – משפיע על מין הוולד. המילה 'תזריע' מלמדת על השפעה זאת.

[1] יב,ח: ולקחה שתי תורים: ש: מדוע דווקא 'שתי' ולא 'שני'? ת: התור והיונה מציינים אותה חיה, אולי רק בהפרש גודל (התור גדול יותר). כיון שצורת הריבוי של שניהם היא בצורת הזכר (יונים, תורים) יש נטייה לערבב בשימוש המילים 'תור' ו'יונה'. התורה מביאה בדרך כלל את ה'תור' בצורת נקבה (ויקרא ה,ז; ה,יא; יב,ח; יד,כב; טו,יד; טו,כט; במדבר ו,י), ורק פעם אחת התורה מזכירה 'תור' בלשון זכר ("וְעָשָׂה אֶת-הָאֶחָד מִן-הַתֹּרִים"; ויקרא יד,ל). היונה באה תמיד בלשון נקבה.