השאלה של מה נאכל? מה נשתה? זה רודף את כל אחד ואחד, "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית" אתם שואלים מה 

נאכל? ה' אמר יהיה לכם כל טוב!, יהיה לכם שפע, יהיה לכם הכול ה' אומר יהיה לכם כל טוב, ה' מבטיח שיהיה לכם כל 

טוב, ואתם שואלים מה נאכל...זה אמונה בה' ?!. מביא הזוהר הקדוש בפרשת בהר על הפסוק "מה נאכל מה נשתה" – 

רבי חייא ורבי יוסי עמדו על איזה הר גבוהה היה להם שפע של אוכל, הם לקחו איתם כמה פרידות כמה חמורים שפע 

של אוכל, הם עומדים על ההר ורואים דבר מזעזע, הם רואים שני אנשים הולכים בלב המדבר שמצאו איזה אדם שטעה 

בדרך ושכב יומיים בלי אוכל גוסס בחום השמש שני לפני המוות, אומר להם אותו אדם כבר שני ימים שלא אכלתי, 

שלא שתיתי, אז אחד מהם נותן לו מאכל לשתות, השני צועק עליו "מה אתה נותן לו! אל תיתן לו !..אסור! ונשמרתם 

מאוד לנפשותיכם! פיקוח נפש, אני לא מרשה לך, שימות! מה אכפת לך שימות! חייך קודמים!" מה אכפת לך שאני נותן 

לו?" אמר לו "אם אתה תיתן לו את כל האוכל אתה בסוף תבוא אלי, תבקש ממני, תרצה ממני אוכל, ואז אני לא אתם לך 

כלום!. ואת כל הסיפור הזה רואים רבי חייא ורבי יוסי מרחוק. רבי יוסי ורבי חייא מבינים לפי התנועות כל מה שהולך 

שמה איך שהוא צועק עליו אל תיתן לו אוכל, והשני ממשיך הלאה מאכיל אותו משקה אותו מלטף אותו מרים אותו עד 

שהוא מתאושש, אותו אחד נתן לו את כל המים שיש לו, את כל האוכל שיש לו, הוא נשאר בלי כלום, בלי טיפת מים. 

השניים האלו ממשיכים ללכת לבד, אחרי חצי שעה אותו אחד שנתן את כל האוכל שלו, את כל המים שלו, מקבל מכת 

שמש, הוא נמצא בלב המדבר, 12 בצהריים השמש קופחת 50 מעלות חום, הוא נופל מתעלף תחת איזה עץ, אמר לו 

השני אתה רואה? אמרתי לך שאתה תתעלף, אמרתי לך שאתה תמות בלי אוכל ושתיה, עכשיו אני משאיר אותך פה, לא 

אכפת לי ממך, ועזב אותו בלב המדבר. וכשראו רבי חייא ורבי יוסי את אותו אחד נשכב תחת העץ מתעלף אז אמר רבי 

חייא לרבי יוסי, לנו יש אוכל בשפע בו ניתן לו בוא נרוץ אליו, צריכים להציל אותו! עונה לו רבי יוסי "השתא נייתיב 

ונחמא" עכשיו נשב ונראה "בוודאי קודשא בריך הוא מרחש ליה ניסא" – בוודאי יהיה עכשיו נס גדול, יש פה סיפור 

אל תכנס באמצע הסיפור אל תרוץ לתת לו את האוכל, העולם לא הפקר!, אדם נותן את האוכל שלו עכשיו הוא ימות?! 

אין דבר כזה! פה יהיה נס גדול!. עמדו שם וראו איך שהוא נרדם...פתאום הגיע נחש ענק שזוחל לקראתו שיכלו לבלוע 

אותו בבליעה אחת, אמר רבי חייא "וויי לההוא בר נש" – גמרנו זה הסוף שלו! מסכן צריך למות בכזו צורה מוזרה, אמר 

רבי יוסי אל תיפול בייאוש הרי הוא נתן את כל האוכל שלו, את כל המים שלו, הוא בטח בה' אז ה' לא יעזוב אותו, אתה 

תראה איזה נס יהיה לו, פתאום הם רואים שיורד מהעץ נחש עוד יותר גדול מהנחש הראשון, ממש ענק! ונותן נשיכה 

בראש של הנחש ההוא הראשון ובולע אותו והורג אותו ואותו אדם נשאר שלם, יישן נם את שנתו בנחת בשלווה בלב 

המדבר, ואז רבי חייא ורבי יוסי ירדו אליו מההר, העירו אותו מן השינה נתנו לו לאכול ולשתות, סיפרו לו את כל הניסים 

שקרו לו.

הרבי אומר בתורה רכה' – שביטחון זה בלי סוף, אין גבול לביטחון "ביטחו בה' עדי עד" – ביטחון זה דבר בלי גבולות אין 

שום גבולות לאמונה וביטחון. עיקר הביטחון בשלימות זה על ידי השכל על ידי התורה, הביטחון בא משכל! אם אין לך 

שכל אין לך ביטחון ואמונה, אתה לומד תורה אז יש לך ביטחון, אתה לא לומד תורה אז אין לך ביטחון, הרבי אומר – אם 

היית לומד תורה אז היה לך שכל והיית יודע שהכול זה ה', לכן אדם צריך ללמוד הרבה גמרא ואז המוח שלו מתיישר, 

כי לפי השכל כך הביטחון. כמה שלאדם יש יותר שכל, יותר מוח, אז יש לו יותר ביטחון, יותר אמונה.