Toggle navigation
ENGLISH
|
ראשי
דברי תורה וחידושים
שאלות
שיעורים
ציורים
משחקים
פסח
ENGLISH
Toggle navigation
כניסה ומדורים
הכנס
לחץ כאן להרשמה לאתר
שכחתי סיסמא
פרשת השבוע
חגים
הלכה
חסידות
נך
משנה
גמרא
מחשבה
שונות
סגולות ותפילות
ציורים לפרשת השבוע
עלונים לשבת ולפרשת שבוע
הדף היומי
המשנה היומית
הרמב"ם היומי
טופ-top
דברי תורה
תהילים
לוח כיתתי חינמי
פרסום:
מופאש - מופע להטוטים
הצגה לנוער ולמתגברים
אתר שורש - גולשים לתוכן
הלכה בפרשה
מחולל משחקים ClapLab
משחק קליקרים לאירוע שלך
הדר קופות רושמות
צדיקים, מקובלים, אדמו"רים בעולם
אקספרס הלוואה דיגיטלית
אשראי מהיר
הובלות לכל הארץ
הלוואות לעסקים רק תבקש
פורטל הובלות בישראל
פ
ורטל צימר בקליק
הלוואות רק תבקש
מיני קורסים - פולסטאק
לעילוי נשמת מרים בת עמנואל ועזרא בן יוסף
להקדשה או פרסום באתר -
צור קשר כאן
דברי תורה וחידושים גמרא
חידושים
שיעורים
עלונים
אקורדים
תגובות
לחיפוש מדוייק יותר לחצו כאן
הצג רק דברי תורה קצרים/וורטים
1500 תוצאות
אלו תוצאות חלקיות בלבד. מוצגות רק 1500 התוצאות החדשות ביותר.
להצגת תוצאות נוספות, צמצם את החיפוש על ידי בחירת תת קטגוריה
עיונים לשוניים - מסכת שבת: ברכת המילה - ציווה או צווה
איתיאל
"אשר קידש ידיד מבטן... על כן בשכר זאת, אל חי חלקנו (צורנו) צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו". המנהג היה לומר "צִיווה", בחיריק. כלומר: לשון עבר. וכך ניקד היעב"ץ בגמרא שלו (כפי שמופ
אישה מוהלת?
איתיאל
עיין יו"ד ריש סימן רס"ד דיון גדול בעניין אם אישה כשרה למול. ועיקר הסוגיה בע"ז כז: יש להעיר מסוגייתנו שנוקטת בפשטות: "באת אישה לפני שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי ומת... המתינה לו ומלה אותו". אמנם
מיקום ברכת "להכניסו"
איתיאל
*המל אומר: אקב"ו על המילה. אבי הבן אומר: אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו*. הסדר המופיע בגמרא, וכן העתיקו הרי"ף והרמב"ם, מקדים את ברכת המל לברכת להכניסו, וכך היה המנהג הקדום. וכפי שמסביר רב שר שלו
קטן נימול ל... ט"ו?
איתיאל
הרשב"ץ כתב שאין מלין מילה שלא בזמנה ביום חמישי, שנמצא שהיום השלישי הכואב יהיה בשבת ויצטרכו לחלל עליו שבת. וכמו שאין עולים לספינה שלושה ימים קודם שבת. דבריו הובאו בבדק - הבית (תוספות מאוחרות לבית יוסף
שמיעת מוזיקה לאחר חורבן הבית
גל גל
בס''ד תשעה באב: איזו מוזיקה מותר לשמוע אחרי חורבן הבית פתיחה בספרו (ח, ט) כותב זכריה, שיש לצום בזמן הצרות שאירעו לעם ישראל, וביניהם צום תשעה באב. למרות שהגמרא כותבת, שמעיקר הדין
"די זהב" ריבוי הממון מחטיא
יניב
"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב" (דברים א,א). 'ואמר רבי אלעזר: משה הטיח דברים כלפי מעלה... דבי רבי ינאי אמרי מהכא: (דברים א, א)
סיום פרקי אבות בדברי רבי חנניא בן עקשיא
יניב
כשמסיימים לומר פרקי אבות בשבת, נוהגים לומר את המשנה שבסוף מסכת מכות: 'רבי חנניא בן עקשיא אומר : רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל , לפיכך הרבה להם תורה ומצות , שנאמר ( ישעיה מ
האם צריך לטבול כלי חשמלי
גל גל
בס''ד פרשת מטות - מסעי: האם צריך להטביל כלי חשמלי פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה ובעקבות כך לומדת הגמרא, שיש להטביל כלי מתכת שנקנו מגוי. כפי שלומדת הגמרא במסכת עבודה זרה (עה ע
אכילה בכלי לא טבול
גל גל
בס''ד פרשת מטות – מסעי: האם מותר לאכול בחתונה בכלים לא טבולים פתיחה בפרשת השבוע מספרת התורה, על מלחמת בני ישראל במדיין. לאחר הניצחון, ציווה משה להעביר את כל כלי המתכות באש, ולטהר
נחלת חצי שבט המנשה
יניב
"ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב " (במדבר לב,לג). מקודם התורה סיפרה על בקשתם של שבט ראוב
המסעות, והסיפור על רבי פרידא
יניב
'רבי פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר. יומא חד בעיוה למלתא דמצוה. תנא ליה, ולא גמר. א"ל: האידנא מאי שנא? א"ל: מדההיא שעתא דא"ל למר איכא מילתא דמצוה, אסחאי לדעתאי, וכל שעתא אמ
מדוע רבי יהושע אינו ב"שיטה" של "כל ישראל בני מלכים הם"?
איתיאל
ב"שיטה" של הסוברים "כל ישראל בני מלכים" היה ראוי לצרף את רבי יהושע, מהמשנה השניה בש"ס, הסובר שקריאת שמע עד שלוש שעות, שכן דרכן של בני מלכים לעמוד בשלוש שעות. אולי י"ל שאינו סובר ש"כל ישראל בני מלכ
לימוד זכות שהמקדיש נכסיו במקום לשלם שכר שכיר?
איתיאל
בסיפורי לימוד הזכות: מילא בסיפור של החסיד שפדה את הריבה ורבי יהושע והמטרוניתא - נראה שלא היה פתרון אחר. משום כבוד השבויה ושמירתה, ומשום ענייני מלכות הנוגעים לכלל - עברו על איסורי ייחוד והרחקה.
סברת "מיגו" בהיתר טלטול דמאי
איתיאל
מטלטלים דמאי כשצריך לפנות. הסברה משום "מיגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני". מה משמעות המיגו? הרי בשורה התחתונה הוא לא הפקיר את נכסיו ואינו עני, ואסור לו לאכול דמאי. זה כמו שנאמר שמותר לטלטל
שאלה:
קשר משנת פקק החלון לנושא הפרק: מה הקשר בין בונה למקוצה?
איתיאל
הנושא של הפרק הוא מוקצה בכלים. א"כ, מה הקשר של המשנה האחרונה בפרק העוסקת בפקק החלון, שהוא דיון מצד בונה בכלל?
הערמה בטלטול כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל
איתיאל
רַב כָּהֲנָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב וַאֲמַר: אַיְיתוֹ לֵיהּ שׁוּתָא לְכָהֲנָא לִיתִּיב עֲלַהּ. לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ - אֵין, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ - לָא? הָ
סברת אביי לחלק בין גופו למקומו
איתיאל
אביי מחלק בין היתר לצורך גופו להיתר לצורך מקומו. ורבא חולק מסברא, ששניהם נחשבים צורך. מהמשך הסוגיה, בגמרא על המשנה בדף קכד נראה שאביי לא השתכנע וממשיך בשיטתו ושוב סובר כך נגד רבא. מה א"כ סברת א
מוקצה משום "אווירת שבת"
איתיאל
כשנחמיה ראה ששבת היא כמו יום חול, הוא נקט צעדים פרקטים נגד מחללי השבת (סגירת שערי העיר והענשת הסוחרים), אך גם גזר על טלטול כלים, כמתואר בסוגייתנו. בדין איסור מוקצה הביא הרמב"ם שלושה טעמים: א. ש
חיוב במלאכה שלא הייתה כמותה במשכן
איתיאל
נחלקו בגודלת, פוקסת ונוטל צפרוניו ושערותיו בשינוי האם חייב מדאורייתא (רבי אליעזר) או מדרבנן (חכמים). האמוראים נחלקו בעניין, משום מה מחייב רבי אליעזר. וזה לשון הסוגיה שם: תנו רבנן: החולב וה
טלטול כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו כשאינו לצורך גמור
איתיאל
מסוגיית הגמרא, שרבה מתרץ על הקנים ועל המקלות שאסרו בהם מכיוון שאפשר לחכות למוצ"ש או שאפשר לתלות על הידים - משמע שהיתר לצורך גופו הוא רק במקום צורך גמור, אבל בכל מקרה שאפשר להסתדר אחרת (ואפילו אם יש בז
»
1
...
69
(current)
...
75
«
דברי תורה וחידושים אחרונים
שילוח מאירופה לישראל: ליווי ..
חידושים ממומנים
חברה שמספקת שירותי שילוח ולוגיסטיקה, מטפלת מדי יום במטעי שילוח מאירופה לישראל , בקפדנות ובהתנהלות מקצועית, כך שכל תכולת משלוח מגיה ליעדה בבטחה. שיר
מהי זינה צפה חשמל? חקר המושג..
חידושים ממומנים
מהיא זינה צפה בתחום החשמל? בעידן דיגיטלי, שבו ההתקפות הסייבריות נהיות יותר ויותר מתוחכמות, אבטחת מידע הפכה לאתגר מרכזי. זינה צפה חשמל, מושג שאולי
כיצד מודדים ד' אמות ברשו..
גל גל
בס''ד פרשת צו: כיצד מודדים ד' אמות ברשות הרבים פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (ח, י) , שמשה משח את המשכן וכל כליו:
האם חובה לומר קורבנות
גל גל
בס''ד פרשת צו: האם חובה לומר קורבנות פתיחה פרשת צו היא חלק מספר ויקרא, הנקרא במסכת מנחות (מה ע''א) גם תורת כה
דיונים אחרונים
מגילת האסתר של הקב"ה - ..
בס"ד. למגיב מס' 2. הנכבד ראשית,תודה לך איש יקר על תגובתך. אנחנו חלוקים זה על זה. ואני מציע שנכבד אחד את השני. בפיענוח סוד..
מגילת האסתר של הקב"ה - ..
מי אנחנו שנקטרג ולו לרגע אחד על יהודי אחד בעם ישראל?! יש לחזור מדברים אלו ומסגנון זה, וחובת מחאה בדבר, ומסיימים בטוב.
מתחזקים
לכל שאלה ביהדות בהלכה ובהשקפה ניתן לפנות 052-677-6982 רב אישי שמלווה מכל הלב בכל נושא והתלבטות בסיעתא דשמיא