נראה היה להציע כי העצים הם השופטים הקודמים. כך מפרש רש"י. הוא מקביל את הזית עם עתניאל בן קנז, משבט יהודה, הנקרא "זית רענון יפה פרי תואר", התאנה היא דבורה הנותנת דבש (נעשה כאן חיבור בין מתק התאנים הנוטף כדבש לדבש הדבורה. יתכן להוסיף גם קשר מצד היות התאנה עץ המכונה בנקבה, כמו דבורה השופטת האישה), והגפן הוא גדעון הבא מיוסף שהתברך "בן פורת יוסף".

על הסבר זה יש כמה קשיים:

1. חסרון בולט של אהוד בן גרא שהיה גם הוא שופט מרכזי.

2. מצד התוכן - שבטי ישראל לא הציעו מלוכה לעתניאל ולדבורה.

3. גם לגדעון, שהציעו לו את המלוכה, לא סירב מנימוקי "מתי אעשה גם אנכי לביתי", אלא מנימוק רוחני: "ה' ימשול בכם".

4. במשל מבקשים העצים מלך, ולפניהם כמה אפשרויות מקבילות: הזית, התאנה, הגפן והאטד. אך בנמשל לא היו בבת אחת כל אותם שופטים. המרחק ביניהם הוא דורות רבים (ותשקוט הארץ 40 / 80 /40 שנה - סה"כ 160 שנה. גם זקני הדור לא זכו לראות את עתניאל, ואפילו לא את אהוד בן גרא. מעטים מהם פגשו את דבורה בנערותם).

המצודות עומד על העניין, ומציע שאכן המשל נועד לעורר למחשבה ולרתק, אך אינו בהכרח מקביל לנמשל, ותכליתו רק למשוך את לב השומעים עד לשורה התחתונה - עניין האטד.

וזה לשונו: "ועם שאין כל דברי הנמשל ידמו להמשל הנה קצת הדברים ידמו. ויתר דברי המשל באו ליפות המשל ולהכניס בלב השומע".