"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה..". (דברים כח, מז). התורה כאן מדגישה שהרעות שיבואו על עם ישראל יבואו בגלל שלא הייתה שמחה בעבודתם של בני ישראל, מכאן שעניין העבודה מתוך שמחה מהותית וחשובה מאוד, ודורשת הסבר. ניתן לומר אף להפך, שכאשר בני ישראל כן עובדים בשמחה למרות שהמצב קשה, אף במצב של חוסר כל, אז תבוא גאולה וישועה גדולה. לכן כותבת לנו התורה את סיבת הגלות בכדי שנגע לתקן בדיוק את אותם הנקודות שבהם פגמנו וכך נוכל להיגאל מתוך הייסורים. כמובן שקשה מאוד לעבוד את ה' בשמחה מרובה כאשר נמצאים במצב של חוסר כל, לכן נאמר שעניין השמחה אין עניינה דווקא תמיד חיוך על הפרצוף, אלא חיוך אמיתי פנימי, אמת פנימית שכל המציאות מנותבת לתכלית אלוקית טובה, למציאות של הופעה אלוקית במלוא הדרתה, ובשמחה כזו אפשר להיות גם במצב של צער ושבר כי האמונה אומרת לנו שהכול מובל לתכלית טובה ושלמה. היה רצון מלפני ה' שנעבוד אותו בשמחה במצב של רוב כל, אלא שיש הבדל בין ניסיון של עבודה מתוך חוסר כל וייסורים לבין עבודת ה' בשמחה במצב של עושר. האמת היא, שניסיון במצב של עשירות הוא הרבה יותר קשה והראיה לכך היא שלא הצלחנו לעמוד במשימה זו בדורות הקודמים, לכן כאשר נזכה לדעת לעבוד את ה' מתוך שמחה אמיתית פנימית, מתוך אמונה בצדקת דרכנו ובכך שהקב"ה עומד מאחורי כל הקורות אותנו ומתוך כל המציאות תבוא הגאולה, אז באמת נזכה לעבוד את ה' גם מתוך עושר ורווח, גם כאשר יהיה לנו רוב כל ולכאורה כל ענייני העולם הזה יצטרכו למשוך אותנו אחריהם- בכל זאת נדע ללכת אחרי האמת האלוקית שבקרבנו בשמחה.  על כך אומרת המשנה שכל המקיים את התורה מתוך עניות זוכה לקיים אותה מתוך עשירות (אבות פרק ד'). כאשר נדע לעבוד את ה' ויהיה לנו לכך חשק ורצון גדול ונדע שזהו עיקר העולם אז לכל דבר יהיה מקום, וגם העושר יוכל להתקיים. כי כאשר מערבבים בין הדברים ושמים את הטפל, את העושר בראש אז שום דבר לא מצליח להתקיים והכול נופל. אבל אם כל דבר יהיה במקומו, ועיקר מחשבתנו תהיה בקרבת אלוקים אז גם לטפל יהיה את המקום הראוי לו. עם ישראל במהלך הדורות לא הצליח לעבוד את ה' במצב של עושר, כלומר לא הצלחנו לדעת לשים את עיקר עיסוקינו בעבודת ה' אלא נטינו ללכת יותר אחר ענייני החומר, לכן אומרת התורה שהתיקון לכך הוא "והשיבך.. מצרים.." (דברים כח, סח) כי לא הצלחנו להיות ממש בני חורין מיצר הרע ותאוות העולם ולכן צריכים לתקן שוב מתוך הייסורים והמיצרים החומריים. גם בדורנו אנחנו צריכים לתקן כמה דברים שאולי לא היו כ"כ טבועים בנו, ולכן נדע לעבוד את ה' אלוקינו בשמחה פנימית גדולה, באמונה שהקב"ה מוביל את כל המהלכים ולכן האמונה שלנו היא המנצחת ולא האובדן החומרי הזמני. נדע לשמוח בעבודתנו גם במצב של עושר וגם בעניות, כי לא מצבנו החומרי הטפל יקבע את רוחנו אלא נשים את עיקר חיינו בנצח ישראל, בעולם שכולו מעל ענייני הטבע והגוף.      (עפ"י שפת אמת תרמ"ג).