התלמוד הבבלי הינו סמכות שהתקבלה בכל תפוצות ישראל

נכתב על ידי אריאל אליעזר, 19/12/2010

במאמר  זה  ברצוני להראות  ולהוכיח   שהתלמוד  (ובעיקר  התלמוד  הבבלי)  הוא  הספר  העיקרי  והמרכזי  שפסקיו  התקבלו  בכל תפוצות  ישראל-  קהילות  ספרד ואשכנז  על ארצותיהם השונות,  ואילו  כמעט כל  הלכה  שנתחדשה  לאחר חתימת  התלמוד-  בדרך כלל  היא  שנויה במחלוקת  הפוסקים,  ולא התקבלה  בכל תפוצות ישראל, ואולי רק  בדור האחרון,  בעקבות  תהליך  של  "ערבוב"  ו  "התבוללות"  בין  העדות  השונות-  כל  עדה למדה מחברתה   , וכך  נוצר  מצב   שישנם פסקים  שזמנם  לאחר חתימת התלמוד שהתקבלו  בכל תפוצות ישראל.

ברצוני להביא  כאן  כמה דוגמאות לטענתי-

א)  איסור  לישא  יותר מאשה אחת-  לא מוזכר  בתלמוד,  רבינו  גרשום  שחי ופעל  לאחר חתימת התלמוד  תיקן  תקנה  שלא לישא  יותר מאשה אחת,  אולם תקנה זו  לא התפשטה  בכל תפוצות ישראל, ויותר מזה-  היו תלמידי חכמים  שאף  התנגדו לה,   ורק בדור האחרון  , בעקבות קיבוץ  הגלויות שמתחולל  מול עינינו,  וערבוב  בין  העדות  והקהלים  השונים, כמעט  שנשתכח  המנהג  לישא יותר מאשה אחת.

ב)  חגיגת בר מצווה  לא מוזכרת בתלמוד, וממילא לא נתפשטו  בכל תפוצות ישראל,  ואכן  הרב  יוסף  קפח  בספרו "הליכות תימן"   כותב  שבתימן  לא נהגו לחגוג חגיגות  בר-מצווה.   רק בדור האחרון  נוהגים בכל קהילות ישראל לחגוג חגיגת בר מצווה, ודומה  שלא כדאי לחרוג  מכך, אחרת  הנער  יכול להרגיש את  עצמו חריג ושונה  משאר  חבריו  , חתני השמחה.

ג)  בתלמוד לא מוזכרת  ההפרדה  בין  "טלית  קטן"  לבין "טלית גדול",  הנוהג  ללבוש  שתי טליתות-  טלית  גדולה וטלית קטנה-  הונהג רק  לאחר חתימת התלמוד,   ואכן בתימן לא נהגו   ללבוש טלית קטן.

ד) בגמרא מוזכרת  החובה  לכבד אח גדול,  ואכן  חובת כבוד אח גדול  מופיעה  בכל  ספרי פוסקי  ההלכה,  לעומת  זאת-חובת כבוד הסב  לא  מוזכרת  בתלמוד, ונחלקו  הפוסקים   אם  קיימת חובה  לכבד סב.

ה)  בגמ'  מוזכר שאין להניח תפילין  ביום טוב, וכך התקבל להלכה בכל  תפוצות ישראל,  אולם  השאלה אם  להניח  תפילין בחול המועד או לא  לא  מוזכרת בגמרא,  ונחלקו  הפוסקים  בשאלה  זו,  וגם  בקהילות ישראל השונות  היו  נוהגים  שונים  בשאלה האם  להניח  תפילין בחול המועד או לא,   ורק בדור  האחרון  בארץ  ישראל התפשט הנוהג    שלא  מניחים  תפילין בחול המועד.

ו) הגמרא אומרת שכל האומר  "אשרי"  שלוש פעמים ביום- מובטח לו  שהוא בן העולם הבא,  והנה,  למרות  שמדובר  במנהג בלבד-  מנהג זה התפשט בכל תפוצות  ישראל,  ובכל הסידורים,  בכל הנוסחים,  מובאים  על סדר  התפילה  שלוש  פעמים  "אשרי"-    ללמדך  עד כמה  התפשטה   הגמרא בכל  תפוצות ישראל,  שאפילו  מנהג  המופיע  בגמרא-  התפשט  בכל קהילות ישראל ,  ומופיע  בכל הסידורים.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע