הלילה בחצות יחגגו אלפי ישראל את אחד הניסים הגדולים בהיסטוריה היהודית: "נס קריעת ים סוף", כאשר עם ישראל עמד במצב קשה ביותר, מצרים עמדו מאחוריהם ויורים עליהם חיצים (והמדרש אומר שמספרם היה פי שלש מאות ממספרם של עם ישראל כלומר עם ישראל יצאו שש מאות אלף גברים ואילו היו חיילי מצרים פי שלש מאות, כלומר 180 מליון חיילים). ומשני צידיהם הרים גבוהים עם סלעים. ולפניהם יש גועש ורועש.

ועם ישראל פנו בזעקה לבורא עולם שיציל אותם, ואז הקב"ה אומר למשה רבינו: "מה תצעק אלי דבר לבני שיראל ויסעו" – תיכנסו לתוך המים, ועם ישראל בנאמנות נכנסים אל תוך הים וכשמגיעים מיד עד נפש – נקרע הים.

וחז"ל בתלמוד בתחילת מסכת סוטה אומרים: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". כלומר יש דמיון בין נס קריעת ים סוף לתיאור תהליך הנישואין, ולכאורה אין זה נכון, שכן קריעת הים מסמלת על פירוד ואילו נישואין עניינם חיבור וקשר.

אלא מהו ההבדל בין הים ליבשה? שתיהן מהוות סביבה רוטטת ורוחשת פעילות המאוכלסת על ידי יצורים שונים ומשונים ומגוון גדול של צמחים ומינרלים. חז"ל אומרים (מסכת חולין דף קכז.): "כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה". כלומר, כל הבריות שאנו מכירים ביבשה קיימים גם בים, חוץ מן החולדה.

אולם קיים הבדל בעוד היבשה חשופה וגלויה לעין כל, העולם התת-ימי נחבא תחת שמיכת מים עבה, שאינה גלויה ואינה ידועה.

הדבר הזה בעצם מסמל את נפש האדם, כי מצד אחד יש את החלק הגלוי של האדם, שכולם רואים ומכירים אותו, אולם יש באדם חלק נסתר מה שנקרא "תת מודע", שהוא נסתר לא רק מאנשים אחרים אלא אפילו מעצמנו. רובנו יודעים מעט מאוד על המתרחש במרתפים העמוקים של נשמתנו.

הרתיעה מפני החתונה, הרתיעה מפני הקמת חיי נישואין, הוא מהפחד מה"תת מודע" מהדבר הנסתר שמתחבא בתוך הים, מהחששות אולי אני לא מספיק מכיר את העומד מולי, את הבן זוג שאיתו אני רוצה לבנות את ביתי, אולי עכשיו כל היופי והחן שהוא מציג, הכל משחק ולאחר החתונה הוא יגלה את פרצופו האמיתי.

והחששות הללו מפריעים לנו להקים בית ומשפחה.

באים חז"ל ואומרים לנו שתהליך הנישואין הוא "נס קריעת ים סוף",  וכשם שבקריעת הים קרה דבר פלא, שנתגלו כל הנסתרות התת ימיים, כך לפני הנישואין, הקב"ה מגלה את כל הנסתרות של הבן זוג, ואם הזיווג הזה הוא לא בשבילך, אז הקב"ה יגלה לך את חלקו הרע, וכמה שהוא ינסה להסתיר הוא לא יצליח, והבית הזה לא יקום ולא יבנה. אבל אם הוא אכן בן זוגך האמיתי ובעולם הנשמות למעלה אתם מאוחדים, ואיתו אתה צריך להתמודד ולהקים בית, הקב"ה יסתיר ממך, וכמה שתנסה לחקור ולברר לא תצליח לגלות מיהו באמת, וזאת בכדי שתינשא אליו.

חשיבות גדולה יש לנישואין, רבי שניאור זלמן מלאדי כותב בספרו התניא, נאמר בספר בראשית (פרק א', פסוק כ"ז): "ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם". אדם הראשון, היצור האנושי הראשון שנברא, הוא נקרא "בצלם אלהים", ומהו ה"צלם אלהים"? "זכר ונקבה ברא אותם", מצב של איחוד המינים.

בטקס הנישואין היהודי ברגע המרגש של תחת החופה נאמרת הברכה הבאה: "ברוך אתה ה', א-לוהינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בצלמו... " מדוע נאמרת ברכה זו בטקס הנישואין? האם לא היה זה מתאים יותר לומר ברכה כזו כשנולד ילד? התשובה היא שצלם אלוקים משתקף באופן הקרוב ביותר דרך איחודם של איש ואשה, לא בשעה שהוא נולד ועדיין הוא לבד, רק ביום חתונתו בו מתאחד הגבר עם האשה, אז הוא מגיע לשלמות של צלם אלקים, לשלמות של הבריאה.

לכן אצל היהדות בניגוד לדתות אחרות, שלמות רוחנית יכולה לבוא רק על ידי נישואין, רב גדול ככל שיהיה, אם הוא לא נשוי צריך לדרוש ולחקור אחריו, ולכן הרב ניסים כדורי (שנפטר לפני חמש שנים בהיותו בן מאה ושש) בהיותו בגיל תשעים וחמש נפטרה אשתו, כעבור חצי שנה הוא נשא שוב אשה שניה, וזאת בשביל לא להיות לבד, ללא בן זוג.

עמלק שהוא הסטרא אחרא (חלק החיצונים המתנגדים לקדושה בעולם) יודע את גודל מעלת האדם הנשוי, ולכן הוא רוצה להפריע לו למנוע ממנו להתחתן, לכן הוא מכניס לו ספיקות וחששות, עמלק (240) בגימטריא ספק (240), ואולי אין זה הבן זוג המתאים לי וכו'.  

נס קריעת ים סוף מלמד אותנו להסיר את החששות והפחדים, וזה אומר, עלינו לברר לדרוש ולחקור לפני שאנחנו עומדים להינשא, אולם אחר שהגענו לכלל החלטה, שהוא אכן הבן זוג האמיתי, מכאן והלאה עלינו להאמין ולבטוח בבורא עולם, שישרה את ברכתו בבית שאנו מקימים יחד והשכינה תשרה בתוכו.

ביום טוב הגדול הזה "שביעי של פסח", בו לפני אלפי שנה נקרע הים לבני ישראל, ביום זה קורע הקב"ה שוב את הים הפרטי של כל אחד, לכן נתפלל על כל החברים והחברות שלנו, שעדיין לא מצאו את זיווגם, ועדיין לא נקרע להם הים, שיזכו לבנות בית נאמן בישראל בקרוב ובקלות מתוך אושר ושמחה אמיתית אמן.