ט"ו ע"א

רבי שלמה שטנצל זצ"ל

במשנה, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא רבי יוסי אומר לא יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא.

נראה דב' המחלוקות תלויים זה בזה, דלדעת ר' יוסי העיקר הוא שמיעת האוזן, ולכן בלא השמיע לאזנו לא יצא, ולהיפך בלא דקדק באותיותיה יצא, שבדין שמיעת האוזן אין שייך כ"כ דקדוק אותיות, ומכיון שהתוכן של הק"ש הגיע לאזנו יצא. אבל ר' יהודה סובר שהעיקר הוא הוצאת תיבות הק"ש מפיו, ולכן יוצא ידי חובתו גם בלא השמיע לאזנו, ומאותו טעם גם צריך לדקדק באותיות כיון שהעיקר הוא מה שמוציא את התיבות בשפתיו.

הקורא למפרע לא יצא, קרא וטעה יחזור למקום שטעה.

יש בזה חידוש שגם בטעה אינו הפסק ויכול לחזור למקום שטעה, וגם יש חידוש שאינו כאומר שמע שמע שהוא מגונה.