מאת: יונתן שטנצל

שלמה המלך  בונה את בית המקדש ונמצא בתהליך של איתור  עץ איכותי מסוג ארז לבניית בית המקדש,  ופונה אל חירם מלך צר ידידו של  אביו דוד המלך  ומבקש ממנו  שיכרתו הצידונים עצי ארז  עבור בניית בית המקדש.

שלמה המלך החכם מכל אדם,  אף  מנהל מו"מ  מעט מוזר, ולא מתווכח על המחיר של העצים, ומראש מודיע את חולשתו  שאין לו מומחים שיודעים לכרות עצים, ומשאיר את קביעת המחיר בידי חירם מלך צר המלך הגוי.

 כמו שכתוב   ספר מלכים א  פרק ה פסוק כ

"ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים כצדנים"

עושה רושם שחירם  המלך,  עושה "עסקת ברטר" - סחר חליפין עם שלמה המלך, לאחר שהוא זקוק  למזון  של חטים ושמן  זית בתמורה. ושלמה המלך אכן  עומד בהסכם ושולח עשרים אלף כר חיטים,   עשרים כר שמן כתית מידי שנה בתמורה לעצים ששלח חירם.

כשמגיעים אל מלכים א פרק ט פסוק י   הופתעתי לגלות שחירם לא שלח רק עצי ארזים אלא שלח גם זהב,  כי כאשר הזמין שלמה את ההזמנה הוא לא דיבר אתו על הזהב, ולא עצי ברושים. שלמה הזמין רק עצי ארזים.(למרות ששלמה השתמש בפועל בעצי ברושים לבניית בית המקדש כמו שכתוב "ושתי דלתות עצי ברושים")  והרי דוד המלך כבר השאיר לבנו שלמה זהב לרוב, כמו שכתוב בדברי הימים:

אז מדוע שלח  חירם זהב כמו שכתוב בפסוק במלכים ט

י וַיְהִי, מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲשֶׁר-בָּנָה שְׁלֹמֹה, אֶת-שְׁנֵי הַבָּתִּים--אֶת-בֵּית יְהוָה, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ.  יא חִירָם מֶלֶךְ-צֹר נִשָּׂא אֶת-שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים, וּבַזָּהָב--לְכָל-חֶפְצוֹ; אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם, עֶשְׂרִים עִיר, בְּאֶרֶץ, הַגָּלִיל.