"ותמת רחל" (לה, יט)

יש דמיון במלים בין פרשת מיתת רחל לבין הנדר של יעקב בבית אל אחרי החלום, שמלמדים על מידה מסויימת של אי קיום הנדר מצד יעקב וממילא מצד הקב"ה.

א) יעקב אומר "אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה" (כח, כ), אבל לעומת זאת: "ותמת רחל ותקבר בדרך".

ב) יעקב אמר "ושבתי בשלום אל בית אבי" (כח, כא), אבל רק הוא שב בשלום, בלי רחל.

ג) עוד אומר יעקב "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה" (כח, כב), ובמקביל: "ויצב יעקב מצבה על קבורתה" (לה, כ). הרי יעקב  קיים חלק זה של הנדר, כמפורש בפסוק: "ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן ויקרא יעקב את שם המקום... בית אל" (לה, יד-טו). ובהצבת מצבה על קבר רחל הוא כרומז שכנראה לא קיים את נדרו די הצורך, ועכשו הוא רוצה לתקן את זה.

ד) שם אומר יעקב "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", וכאן "ויהיו בני יעקב שנים עשר" (לה, כב). אפשר לומר שרחל היתה ה'מעשר' שלקח ממנו ה', מפני שיעקב לא הפריש מבניו מעשר, שאחד מהם  יהיה נזיר או כהן, כך שכביכול לא קיים את נדרו.