ביום חמישי נאמר -

פסוק כ': " ויאמר אלוהים ישרצו המים שרץ נפש חיה".

ופירש רש"י נפש חיה - שיהא בה חיות  שרץ - כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ, בעוף כגון זבובים בשקצים כגון נמלים וחיפושים ותולעים ובבריות כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם וכן הדגים..

ביום שישי נאמר -

פסוק כ"ד: ויאמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה".

ופירש רש"י נפש חיה - שיש בה חיות. ורמש - הם שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ ונראים כאילו נגררים שאין הילוכן ניכר כל לשון רמש ושרץ..

שתי שאלות על פירושו של רש"י:

א. מדוע ביאר פעמיים את המילים "נפש חיה"? אמנם בפסוק כ' פירש בלשון עתיד - שיהא ובפסוק כ"ד בלשון הווה - שיש, אך האם בשל כך צריך לחזור על פירושו, וכי לא היינו יודעים זאת לבד?

ב. בפסוק כ' פירש"י - "ובבריות כגון חולד, עכבר וחומט..", הלא נראה שאותן בריות נבראו רק ביום שישי! אם כך, למה לא כתב זאת בפירושו לפסוק כ"ד על "ורמש"?