chiddush logo
נכתב על ידי יעקבח1, 15/10/2014

 אדם הלך לחנות פלאפל. המוכר שאל אותו רוצה חומוס ? ענה לו שים. רוצה טחינה ? ענה לו שים. רוצה חריף ? ענה לו שים. רוצה סלט ? ענה לו שים.

יהודי בתפילת העמידה מכוון בכל הברכות ובמיוחד כאשר מגיע לברכה הגדולה מכולם "שים שלום, טובה וברכה, חיים...".  בפלאפל משלמים בסוף. בתפילה מה משלמים ? "כולנו כאחד באור פניך" כאשר כולנו כאחד יש את כל הברכות.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (3)
zeev148 (29/10/2014)
חשבתי שכולנו כאחד חוזר על האחד המסוים - משה רבינו עליו השלום, שהגיע לבחינת יחידה דיחידה, היינו שהיה אחד (באחדות גמורה) עם הבורא. בשלום תמידי עם הקב"ה = "הסכים בשמחה עם השגחת הבורא אותו ללא כל עוררין" , היה בתמימות דעות מוחלטת עם הבורא, וכך - כשהתקיים בו 'השם=משה' מובן שהיה לו שלום בשלוש הבחינות "בעצמיו, בביתו, עם ה' " וכאשר זוכים למדרגה נשגבה כזו מתקיימת האמירה "שהשלום הוא כלי מחזיק ברכה"
הדבר המצחיק, לעניות דעתי, שהבורא משגיח כל אחד באופן הטוב (המוחלט), ולכל בר-דעת ראוי לשמוח תמיד בכל לבו בהשגחת ה' הפרטית אותו ואת העולם בכלל. אלא, שהבורא יצר אותנו עם "אגו/מודעות/עצמי/ נפש וכולי" שבכל פעם שמתעורר בנו רצון "עצמי", עבודת ה' הנדרשת מאתנו (לכאורה) היא "בטל רצונך בפני רצונו", וככל שהרצון שלנו (ה"בא-לי" חזק/עז יותר) כן קשה להכניעו לחלוטין ל"עצת ה'" אע"פ שתמיד דווקא האחרונה &q
(להמשך התגובה לחץ כאן )

יעקבח1 (19/10/2014)
כאשר ישנה אחדות בעם ישראל אזי נהיה "כולנו כאחד" ואז נהיה זכאים לקבל את כל הברכות שלום, טובה וברכה וכו'. וגם בסיום "ולברך את כל עמך ישראל " והברכה היא " המברך את עמו ישראל בשלום" מראים על אחדות שהיא מקור הברכה. כמובן שאין זה פשט הברכה אלא רק משל שמנסה להסביר את הלשון המשונה של "שים" במקום "ברך".
zeev148 (19/10/2014)
לא הבנתי (בחידוש) מה משמעות "כולנו כאחד".
ציורים לפרשת שבוע