דברים
נאמר בפרשת דברים: גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם: (דברים א' ל"ז).
ולכאורה קשה, הרי העונש של משה שלא יכנס לארץ, אינו "בגלל בני ישראל", אלא מפני שלא נתקדש שם שמים על ידו כאשר הכה את הסלע במקום לדבר איתו, וכמו שנאמר (עליו ועל אהרון) יען לא האמנתם בי להקדישני וכו' – ועין שם ברש"י שמדובר בדקות שנתבע עליה משה, אם כן מה זה אשמת בני ישראל? מדוע בתוכחתו אליהם – הוא מאשימם בעניין זה?