פרק יט,יז-כ

 "ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על-נפשך אל-תביט אחריך ואל-תעמד בכל-הכיכר ההרה המלט פן-תספה (פירש רש"י "אצל אברהם ברח שהוא יושב בהר"): ויאמר לוט אליהם אל-נא אדני: הנא-נא מצא עבדך חן בעינך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את-נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן-תדבקני הרעה ומתי: הנה-נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי"

    שוב הולך לוט שולל אחרי מחשבות לבו וראות עיניו, וכיוון ובחר שלא לחסות בצל כנפי הצדיק נתגלגל הדבר שחטא בעריות עם שתי בנותיו.

לכן ראוי לאדם שלא לתור אחרי לבבו ועיניו, ולבטל לעולם רצונו לרצון ה' (ולרמזי הצדיק) ויראה עין בעין איך כל חששותיו יתבדו, ואיך הכל "יתהפך" לטובה.