השם"יהודי" בתלמוד הבבלי

תוכן עניינים:

הקדמה...............

מבוא..................

יהודי בתלמוד הבבלי..................................

מקומות בהם אין שינויי בשם "יהודי" בכל עדי הנוסח..................

מקומות בהם יש שינוי בשם "יהודי"..............................

סיכום העבודה............................

נספח.........................................

ביבליוגרפיה.........................................................

הקדמה:

מילים מסוימותבכל שפה מלמדות אותנו רבות על ההיסטוריה והתרבות, האטימולוגיה משמשת שיטה למחקרבהרבה תחומים וראוי להתייחס אליה בכובד ראש בכל מחקר רציני.

וגם בעבודתיזו בדקתי וחקרתי את המילה "יהודי" ונגזרותיה בתלמוד הבבלי, עד כמה היהנפוץ השם יהודי (לעומת ישראל או בכלל), האם השכיחות היום של השם "יהודי"יכולה לומר על השימוש בעבר באותו שם? והאם ישנה מגמה וכוונה בשם יהודי דווקא?

שאלת המחקר יוצאת מהיכרות ובדיקה, שהיקף השימוש בשם "יהודי" בתלמוד הבבליהוא מועט, השאלה היא אם אפשר לאפיין את המקומות שבהם כן מופיע השם"יהודי"? האם ישנם גרסאות שונות בנוסחים השונים למילה זאת?

בחרתי לבדוקאת התלמוד הבבלי שהוא יצירה בעלת היקף גדול, שנוצר במשך שנים רבות, התלמוד הבבלי יכוללהעיד על אופי השימוש בשם "יהודי" בזמנו, העבודה תתבסס על השוואה לנוסחיםשונים של התלמוד הבבלי, וניסיון למצוא מאפיין משותף.

אפרט את סדרואופן העבודה:

שלב ראשון: ביצוע חיפוש בכל התלמוד הבבלי על ידי פרויקט השו"ת גרסא 17 שלהמילה "יהודי" כולל אותיות התחיליות (יהודי, ליהודי, ביהודי, ויהודי,וליהודי, מיהודי). וכולל אותיות סופיות (יהודים, יהודיה, יהודית, יהודיות), כוללהטיות שונות של המילה יהודאי.

שלב שני: ניפוי ראשוני של שמות, ציטוטי פסוקים, משנה ודיונים על מגילת אסתר[1].

שלב שלישי: בדיקת כל הנוסחים שנמצאים בתקליטור של עדי הנוסח (שמא פרידמן גרסא 5). 

שלב רביעי: השוואה וניפוי תוצאות מעדי הנוסח- מה הדומה מה שונה.

שלב חמישי: בדיקה של מפרשים שונים.

שלב שישי: סיכום הממצאים.

בעבודה בדקתי את הפרשנים הבאים:

באופן קבוע- רש"י, תוספות, רבינו חננאל, הרי"ף,הרמב"ם.

פסחים – צל"ח, שפת אמת, מרומי שדה, שיטה מקובצת שלהרב גרשוני, אוצר המפרשים של מכון ירושלים 

מועד קטן- שפת אמת, מרומי שדה, מגדים חדשים, פירותתאנה, אמת ליעקב (קמינצקי). 

יבמות- ערוך לנר, שפת אמת, מרומי שדה. 
מבוא

עבודתי מתרכזתבתלמוד הבבלי לכן אסקור בקצרה את הממצאים במקורות אחרים, נעקוב אחרי תהליך הפיכתהשל מילה יהודי כשם פרטי לאדם שמוצאו מממלכת יהודה או אזור יהודה (כלומר,"יהודאי") למילה המציינת אדם השייך לקבוצה דתית או אתנית מסוימת("יהודי" במשמעותו המודרנית).

בהשוואה ביןיהודי לישראל אפשר לראות באופן ברור שישראל מופיע מבחינה מספרית הרבה יותר:

יהודיבתנ"ך

 יהודי בצורותיו השונות מופיע בכל התנ"ך סה"כ92 פעם כולל מגילת אסתר ואם נוריד את המופעים במגילת אסתר נגיע למספר 33 סה"כ(לפני סינון).

בחמישה חומשיתורה ישנם מילים הדומות למילה יהודי אך לא קשורות אליה, הראשונה- שמה של אשתו שלעשו "יהודית"[2] בהמשךאנו מוצאים את יהודה שאמו קראה לו כך מהרצון להודות לה' "ותהר עוד ותלד בןותאמר הפעם אודה את ה' על־כן קראה שמו יהודה" (פרק כט פסוק לה).

יהודה הופךלשבט יהודה ולבסוף, לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת נעשה שימוש בשמו לכינוי הממלכההדרומית "ממלכת יהודה" אשר הוקמה בנחלת שבט יהודה, שבט בנימין ושבטשמעון, אחרי חורבן בית שני שימשה המילה "יהודה" לתיאור אדם שהגיע מאזוריהודה[3](האזור ההררי שמסביב לירושלים) ולבסוף נראה שהמילה יהודי גזורה מיהודה משילובהמילים "אודה" ושם ה'.

הפעם הראשונה בתנ"ךשמופיע יהודים בצורה מפורשת זה בספר מלאכים ב' שם מוזכר "יהודים" ארבע פעמים,בסיומו של ספר מלכים (מלכים ב' כ"ה, כ"ה) מוזכר כי ישמעאל בן נתניה הרג את גדליהו בן אחיקם ואת "היהודים והכשדיםאשר היו אתו במצפה".

אזכורים מעניינים של המלה "יהודים" מופיעים גםבסופו של ספר ירמיהו (ירמיהו נ"ב, כ"ח-ל') שם מוזכרים שלושה גלי הגליהשבוצעו בידי הבבלים - תחילה "זֶה הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּרבִּשְׁנַת-שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִיםוּשְׁלֹשָׁה", בגל השני "מירושלים נפש שמונה מאות שלושיםושניים", ובגל השלישי "יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמישה".בסופו של דבר מופיע סיכום של "כל נפש" שהוגלו - "יהודים"ו"מירושלים" יחד - "ארבעת אלפים ושש מאות". בבירור, בהקשרזה פירושו של "יהודים" הוא "תושבי חלקי יהודה שמחוץ לירושלים".המילה "יהודים" מופיעה עשר פעם בספר נחמיה. (אולי בגלל שנחמיה הוא ספרמאוחר ורוב האנשים שנשארו איתו היו מיהודה והסביבה).
במצור על ירושלים בימי חזקיהו (מלכים ב', י"ח; ישעיהו ל"ו; דברי הימיםב', ל"ב) מתואר נאום רבשקה אל הנצורים בשפה המקומית המכונה שם"יהודית". לדוגמה: וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָהוְיוֹאָח אֶל-רַב-שָׁקֵה דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִיםאֲנָחְנוּ וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁרעַל-הַחֹמָה" (מלכים ב' י"ח, כ"ו).

ולבסוף, מגילת אסתר היא המקום המפורסם בתנ"ך בו מופיעותהמילים "יהודי" ו"יהודים" מספר רב של פעמים. ישנו ויכוח ממושךמתי נכתב ספר אסתר ועד כמה המאורעות היסטוריים המוזכרים בו היו מציאותיים- אך איןספק כי בזמן שנכתב, המלה "יהודים" כבר קיבלה משמעות הדומה לזאת הקיימתעד היום, כלומר קבוצה אתנית-דתית. (עד אז המילה "עברי" או"ישראל" שימשה להגדרת העם היהודי). וכך כתב רש"י בפירושו על מגילתאסתר (פרק ב פסוק ה) "איש יהודי- על שגלה עם גלות יהודה כל אותן שגלו עםמלכי יהודה היו קרויים יהודים בין הגוים ואפילו משבט אחר הם", ובמצודותציון על זכריה פרק ח פסוק כב: "כל ישראל נקראים בשם יהודים לפישהמלוכה היה משבט יהודה וכן תהיה לעתיד".

יהודי בשאר המקורות:

למרות שמצאנו הוכחות עוד מתקופת התנ"ך למילה יהודי במובןשל "העם היהודי", במקורות המאוחרים (לפחות עד תקופת הראשונים) המילה לאנמצאת הרבה ואפשר לומר מעט מאוד:

....................................... פה חסר קטע שנמצא בעבודה השלמה