הסרת האבן מעל הבאר ע
"ויגל את האבן מעל פי הבאר" (כט, י) כל הרועים לא יכלו להסיר את האבן מפי הבאר, ובכל זאת יעקב הצליח בכך לבדו,
בדרך נס. מדוע קרה כאן נס כזה? אפשר לומר שהיתה ליעקב סגולה מיוחדת באותו הזמן לאבנים גדולות, בעקבות הנס
שהתרחש בבית אל, שהפכו האבנים ששם למראשותיו לאבן אחת, ובזכות האבן ששם למצבה. ובדרך דרוש אפשר לומר שיעקב מסמל את אהלה של תורה, כמו שכתוב "יעקב
איש תם יושב אוהלים" (כה, כז). האבן מסמלת את 'לב האבן'. באר המים רומזת לתורה
ושפע אלוקי. רחל מסמלת את השכינה, כמו שכתוב "רחל מבכה על בניה" (ירמיהו לא, יד).
הצאן - ה' הוא 'רוענו' ואנחנו 'צאנו'. יעקב מסיר את האבן להשקות את צאן רחל, רומז
לכך שהתורה מסירה את לב האבן כדי שהשכינה תוכל להשקות את עם ישראל בשפע האלוקי. עוד סמליות יש בזה, שמים מסמלים ברכה, וכשם שיעקב הצליח לקבל את ברכת יצחק
גם כשעמד מולו עשיו החזק, איש החומר, כך הוא מצליח לקבל את ברכת המים גם כשעומדת
מולו האבן החזקה, סמל החומר.
