דבר תורה לפרשת ויחי התש"ע

נכתב על ידי יובל, 2/3/2010

 

דבר תורה לפרשת ויחי התש"ע

משחר ימי ההיסטוריה תר האדם אחר פיתרון למצוקה הקשה ביותר שלו: הפחד מהמוות. התחושה שכל מה שיש לו יכול להיגמר בן רגע. מאז ומעולם תחושה זו יצרה אצל האדם את הפחד מהרגע הזה, שיכול להתרחש בכל עת. יש שהפסיקו ליצור דברים, כי 'בעצם - מה הטעם?'.

בתורה שבכתב אנו מוצאים תמיד את ההמשכיות מאב לבן כיסוד משמעותי מאוד בחיי האדם. הוא ראה בעובדה שבנו ממשיך אותו על אדמתו כפיתרון למצוקה זו.

בסוף הפרשה הקודמת קראנו, שכאשר שומע יעקב ש"עוד יוסף חי" נאמר עליו: "ותחי רוח יעקב אביהם". יש אנשים חיים, אבל הם בעצם מתים. כבויים. בלי רוח. כזה היה יעקב בחסרונו של יוסף. כאשר שומע יעקב ש"עוד יוסף חי" הוא חוזר לחיות. יש לו רוח.

פרשתנו קרויה על שם המילה הראשונה: "ויחי יעקב...", אך דווקא בפרשה זו אנו עוסקים יותר מכל במיתתו. העובדה שבמיתת אברהם ויצחק נאמר "ויגוע וימת ויאסף אל עמיו", ובמיתת יעקב נאמר רק "ויגוע ויאסף אל עמיו" הביאה את רבותינו לדרוש: "יעקב אבינו לא מת". הגמרא מסבירה דרשה זו באמירה: "מה בניו בחיים אף הוא בחיים". כשנודע ליעקב שבנו ממשיכו יוסף עוד חי, ועוד יש לו המשכיות בדמות בניו של יוסף - נאמר "ותחי רוח יעקב אביהם". וגם לאחר מותו - גם אם יעקב מת מבחינה פיזית, הרי שהעובדה שבניו מצהירים בפניו: "שמע ישראל, ה' א-להינו ה' אחד", שכולם יחד ממשיכים את דרך האמונה שלו, מורה על כך שיעקב אבינו לא מת, כי בניו ממשיכים את רוחו ודרכו.

בתורה שבעל-פה אנו מוצאים את עולם הנשמות, את גן העדן ואת העולם הבא. גם בדתות אחרות נוצרה בעקבות היהדות התפיסה של הישארות הנפש. גם כשהאדם נפטר מן העולם - זה לא הסוף. ויתירה מזו: זו ההתחלה, והתחלה של העולם האמיתי.

בעולם המודרני, המעניק חשיבות אדירה לכל אדם בפני עצמו, בלי תלות באחרים, מחפש האדם המשכיות מסוג אחר: אני עצמי אשאיר את חותמי בעולם, בדמות ספר שאכתוב או המצאה שאמציא או דבר ייחודי שאני ורק אני אתרום לעולם. 'אני אגיע לכותרת הראשית בעיתון'. אולם המציאות מוכיחה, שבדרך כלל אדם מגיע לעמודים אחרים בעיתון, בצורה של מודעת אבל...

אין לנו יכולת אמיתית לבחון את חותמנו ורישומנו בעולם. פעמים אדם עושה מעשה חסד קטן, והוא משפיע אחר כך על כל העולם. פעמים אדם עושה מעשה גדול שעושה הרבה רוח, אך לא עובר הרבה זמן והדבר עובר ונשכח מן העולם.

על כל אדם מוטלת החובה ליצור ולתת לעולם את מה שיש לו לתרום. היצירה המופלאה ביותר שניתנה לאדם החי היא ליצור חיים ולהעניק חיים. אין דבר גדול יותר מלהחזיק בידינו את בננו שזה עתה נולד, לאחר מכן להעניק לו את כל אוצרות החיים שקיבלנו מאבותינו ומניסיון חיינו, ולבסוף לראות את נכדנו שזה עתה נולד בידיו של בננו...

יהי רצון מלפני מקור החיים, שנזכה ליצור ולהעניק חיים לבנינו, לתלמידינו ולכל הסובב אותנו, ללמוד ממידתו של יעקב אבינו, ולהמשיך את רוחו שחיה ומפעמת בקרבנו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע