כאשר הקב"ה נפרע מחוטאים הדבר יכול להיות עונש בדרך הטבע,כגון חיה טורפת שתאכל אדם,אבל יכול להיות שהדין יתגלה בלא התלבשות בתוך עולם הטבע כגון שנחש יאכל אדם ואז אין לאותו נחש כלל הנאה אלא זהו הדין כמו שהוא,ואז יכולים לדעת גם כן שהטובה שהייתה יכולה להופיע כאן היא גם כן עצומה ומעל הטבע-ולפי זה כאשר מענים ומייסרים אותנו שלא בדרך הטבע,כאשר למענים אין כל הנאה וטובה אלא רק לענות את ישראל-שזהו הדין בלא התלבשות בתוך דרך הטבע,אז אפשר לדעת שכאשר נשוב ונתפלל להקב"ה אז יושיע אותנו הקב"ה ישועה שלא כדרך הטבע. ואפשר להסביר שזה מה שאמר משה להקב"ה בספר שמות "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני"-למה גזר פרעה גזירות קשות שאין לו בהם כל הנאה אלא רק לענות-'תבן לא ינתן לעם הזה',ידע משה רבנו שגם הגאולה תהיה שלא בדרך הטבע אם יתפללו ויזעקו אל ה',ובכל זאת שאל משה האם יש לישראל כח לסבול את הצרות הללו.וענה ה' למשה "לכן אמור לבני ישראל אני ה'"-מעתה יתחיל הדין במצרים ובשונאי ישראל שלא בדרך הטבע ולישראל יהיו רחמים וחסדים שלא מעולם הטבע. וזוהי הגדוּלה בצרות שלא בדרך הטבע,שקשה גם כן לחזק עצמנו בדרך הטבע הרגילה,כי בדרך הטבע אפשר להבין איך להתחזק,ולכן בצרות כה גדולות הדין הופך,בעזרת התפילות לרחמים. וזהו רמז הפסוקים "לא אכלתי באוני ממנו...ולא נתתי ממנו למת"-ואע"פ שהיו לי סיבות שהייתי אונן וכמו מת, מכל מקום "עשיתי ככל אשר ציויתני"- ומפרש רש"י: "שמחתי ושימחתי בו"-אף שבדרך הטבע היה לי קשה לשמוח,בכל זאת הצלחתי וראו זאת אנשים ושמחו גם כן, ולכן "השקיפה ממעון קדשך..וברך את עמך את ישראל.."-ההתחזקות תהפוך מרעה לטובה לחזק את ישראל.            (עפ"י ה'אש קודש').