נשים בתרומת המשכן (2 תגובות לחידוש זה)

8/3/2015

השנה שמתי לב לשוני מעניין בין פרשת תרומה לפרשת ויקהל. 


בפרשת תרומה, לגבי נדבת תרומות למשכן, מוזכרים רק האנשים. למשל נכתב "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו.." - נראה שמוסב דווקא על הגברים, ולא מוזכרות כלל נשים..

ואילו בפרשתנו, ויקהל, נכנסות הנשים לתמונה - "וכל אישה חכמת לב..וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה" וכן כתוב "כל נדיב לבו.." - ומשמע בפשטות אנשים ונשים. בהמשך אף מובא במפורש - "ויבואו האנשים על הנשים". [הרמב"ן מגדיל ומפרש שהגברים נטפלו לנשים..].


מכך עולה השאלה - מדוע בפרשת תרומה לא נזכר שגם הנשים תרמו ואילו בפרשתנו מוזכרות הנשים כמה פעמים?

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (2)
dvir45 (23/3/2015)
1. הרבי מחב"ד כותב בליקוטי שיחות שנשים מתחברות למצוות באופן טבעי וקל הרבה יותר מגברים. הן אינן צריכות ציווי מפורש ולכן אין צורך לצוותן בפרשת תרומה על הבאת התרומה. ובמעשה עצמו, בפרשת ויקהל, אנו באמת רואים שהן פעלו אף יותר מן הגברים..
2. תשובה נוספת שאולי ניתן לומר - בין הפרשות תרומה-ויקהל, מפרידה פרשת כי תשא בה כידוע מסופר חטא העגל.
בפרשת כי תשא, על חטא העגל כותב המדרש תנחומא "...אמר להם אהרן: 'פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם'. אמר אהרן להם דבר קשה, שהנשים מתעכבות בו, שהם ראו כל הנסים והגבורות שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים ובים ובסיני. הלכו אצל הנשים. עמדו עליהם. ואמרו, חס ושלום, שנכפור בהקדוש ברוך הוא שעשה לנו כל הנסים וגבורות האלו ונעשה עבודה זרה. כיון שלא שמעו להם, מה כתיב, 'ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב' - אשר באזני נשיהם לא נאמר, אלא אשר באזניהם".
המדרש מספר שהנשים נמנעו מלמסור את נזמיהן לעגל. אהרון חשב, כי הנשים יצליחו למנוע את האנשים מ
(להמשך התגובה לחץ כאן )

דביר (16/3/2015)
ידוע שלנשים אין רכוש משלהן באופן מוצהר מסיבות שונות, לכן תרומת האנשים בפרשת תרומה היא בשם כל המשפחה כולל הנשים, ובפרשת תצווה הנשים תרמו את הכישרון שלהן ששייך להן ולכן הכתוב מציין זאת.