מה הקשר בין מצוות חלה לביטול עבודה זרה?

כתוב במדרש (ויקרא רבה פט"ו, ו)על הפסוק שבפרשתנו "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" (טו, כ): "למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה, לומר לך, שכל המקיים מצות חלה כאילו בטל עבודה זרה".

והנה אמרו חז"ל (שבת לא, א) "אמונת זה סדר זרעים", ופירש בתוספות (ד"ה אמונת) "שמאמין בחי העולמים וזורע".

והחידוש בזה הוא, שהרי המשקיע בעבודת השדה, עלול לחשוב, שגידול התבואה ורווחיו שמקבל מעבודה זו הם תוצאה מגודל יגיעתו והשקעתו בשדהו, ו"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ח"ו.

אך ישראל הזורע את שדהו יודע, שגידול התבואה ואיכותה אינם באים מ"כוחו" של האדם ח"ו, כי אם הקב"ה הוא ה"נותן לך כוח לעשות חיל",ו"ברכת ה' היא תעשיר". ולכן זריעתו אינה מפני שבכוח השדה להביא לו פרנסתו, אלא ש"מאמין בחי העולמים", שיביא לו את פרנסתו על ידי הזריעה.

וזהו תוכן מצוות חלה, שהאדם מבין ומכיר שלא מיגיעתו ועבודתו עשה את החיל הזה, כי אם הקב"ה לבדו הביא לו את הברכה, ואם כן הרי אין התבואה והעיסה שייכים לו, אלא להקב"ה. ולכן הוא נותן את "ראשית עריסותיכם" ‑ "תרומה לה'", כי באמת שייכת העיסה להקב"ה.

וזהו "כל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה", כי בקיום מצות חלה מראה האדם שאין כח ושליטה לשום דבר מבלעדי ה', ואפילו פרנסתו אינה מגיעה מעצמה על פי דרכי הטבע כי אם מהקב"ה לבדו.

(ע"פ לקוטי שיחות חי"ח עמ' 183 ואילך)