זבולון והמקדש

נכתב על ידי יניב, 24/9/2015

 

"ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול" (דברים לג,יט) "עמים"- של שבטי ישראל. "הר יקראו" - להר המוריה יאספו, כל אסיפה ע"י קריאה היא, ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק' (רש"י). מה המיוחד דווקא בזבולון שאצלו נאמר על בנ"י שעולים לירושלים לרגל?- ניראה שזה קשור לדרשה השניה שמובאת ברש"י ובספרי 'עמים הר יקראו - מנין אתה אומר שהיו אומות ומלכים מתכנסות ובאות לפרגמטיא של א"י, והם אומרים: הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן - נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה, ועולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד. לפי שהגוים - לא אלוהו של זה אלוהו של זה, ולא מאכלו של זה כמאכלו של זה. והם אומרים: אין יפה להדבק אלא באומה זו. מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים, ובאים ומקריבים זבחים ועולות? ת"ל ושם יזבחו זבחי צדק'. הרי שהגוים היו מתגיירם דרך שבט זבולון, ומימלא אח"כ כשהיו מתפזרים (הגרים) בשאר השבטים היו באים לירושלים בזכות שבט זבולון, ולכן כל השבטים כעין באים מהם לירושלים בזכות זבולון. וניראה שכמו שיש השפעה לאומות דרך זבולון כך גם היתה השפעה לשאר בנ"י ע"י זבולון (אולי דרך אותם גרים). אולי זה ע"י המשך הפס' 'וזבולון מתרעם על מדותיו הוה שנאמר (שופטים ה, יח) "זבולון עם חרף נפשו למות". מה טעם? משום דנפתלי על מרומי שדה. אמר זבולון לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות, לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות. אמר לו: כולן צריכין לך ע"י חלזון, שנאמר "עמים הר יקראו ושפוני טמוני חול". תני רב יוסף: שפוני זה חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה. אמר לפניו: רבונו של עולם, מי מודיעני? אמר לו "שם יזבחו זבחי צדק" סימן זה יהא לך, כל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום' (מגילה ו,א) [וכן ברש"י ובספרי]. הרי שעיקר העניין שהרגיע את זבולון היה החלזון שממנו התכלת בציצית. על התכלת נאמר: 'דתניא, היה ר"מ אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר (שמות כד, י) "ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר" וכתיב (יחזקאל א, כו) "כמראה אבן ספיר דמות כסא"' (סוטה יז,א). ועל ירושלים נאמר "בעת ההיא יקראו לירושלים כיסא ה' ונקוו אליה כל הגויים לשם ה'“(ירמיהו ג,יז) הרי שירושלים היא כסא ה', מימלא החלזון של התכלת שאצל זבולון מרמז על ירושלים, ובפרט ביהמק"ד שהוא כסא ה', לכן זה קשור עם קשר בנ"י וביהמ"ק, שזבולון משפיע לחיבור ביומיום בין האדם הישראלי לקשרו לזכור ולהתחבר לביהמ"ק דרך הציצית תכלת שלו, מימלא מזרז את בנ"י לעלות לירושלים בכך (ואולי ירמיהו מדבר על הגוים שיבואו, ומקשר לכסא ה', כמו אצל זבולון שהגוים היו יורדים אצלו ועולים לירושלים..). ובמה זכה זבולון לכך?- זהו "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" - זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר, והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר ע"י זבולון היתה' (רש"י). זבולון עבד ובזכותו יששכר למד, כך שעבודתו של זבולון גרמה לתורה, וזו מעלה גדולה של קידוש העולם הגשמי בקדושת התורה, ולכן דומה לקרבנות שמקרב בין השמים לארץ הגשמית. ניראה שלכן גם דרשו בספרי 'ד"א ויששכר באהליך - מלמד שבית הבחירה היה ראוי לבנות בחלקו של יששכר' שהתורה של יששכר (שקשורה בעבודתו של זבולון) היא התורה בשלמותה, ולכן היא מקושרת למקום המקדש שמרכזו קה"ק שבו הלוחות והתורה, ולכן היה ראוי ליבנות בחלקו (ובכ"א משפיע לשאר השבטים ליתחבר למקדש). ובחלקו של זבולון יש גם טרית שהוא (לרש"י) דג טונה, וזכוכית לבנה. דג הטונה הוא דג גדול כשר, ולכן מרמז על לעתיד לבא שהלויתן-הדג הגדול יאכל, ועורו יכסה את ירושלים (ב"ב עה,א) וגם זכוכית לבנה בטלה בחורבן המקדש (סוטה מח,ב). מימלא שלושת אלו רומזים לקשר לירושלים. האחד רמז לעבר (זכוכית בטלה) אחד להוה (עדיין יש מצוה בתכלת) ואחד לעתיד (לויתן), שיש קשר תמידי למקדש ע"י זבולון. אולי זהו עומק דברי המכילתא דרשב"י (יתרו כ,ט) 'ר׳ שמעון אומר: גדולה מלאכה שאפלו כהן גדול נכנס ביום הכפורים שלא בשעת עבודה חייב מיתה, ובשעת עבודה טמאין ובעלי מומין מותרין להיכנס' שמעבר לפשט להראות את מעלת המלאכה בישראל, יש כאן צד עמוק, שהמלאכה בחיבורה לקודש (כפועלים שמתקנים את קה"ק) כביכול עדיפה יותר מכה"ג ביוה"כ. ניראה שזה בא לומר שמלאכה בחיבורה עם תורה משמשת חיבור למהותו הפנימית של המקדש, בצורה תמידית, כמו שהתגלה בזבולון ויששכר

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה