chiddush logo

ראיתו של אברהם את מעלת א"י

נכתב על ידי יניב, 16/10/2015

 



"ויאמר ה' אל-אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל-הארץ אשר אראך" (בראשית יב,א) 'אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור. אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקב"ה:"לזרעך אתן את הארץ הזאת"' (ב"ר פרשה לט אות ח) מה עניין שראה בא"י? ועוד, מניין לו לרבי לוי שזה מה שהיה?- ניראה שלמד כמו בהמשך (אות ט) 'אמר רבי לוי: שתי פעמים כתיב "לֶךְ לְךָ" ואין אנו יודעים אי זו חביבה, אם השנייה אם הראשונה. ממה דכתיב (בראשית כב, ב): "אל ארץ המוריה" הוי השנייה חביבה מן הראשונה' הרי שלמד ששתי ההליכות דומות, מימלא כמו שבהליכה בעקידה נאמר "וירא את המקום מרחוק" (כב,ב) שהיה לו היכר בעין (ולכן למדו שראה ענן קשור בהר)כך גם בא"י כשהגיע לכאן ראה בעין. לפי מה הכיר בעין?- לכאורה ר"ל מביא זאת בהקשר ל"לך לך" (שכך המדובר באות ח), אז מדוע מביא מהפס' "לזרעך אתן" (יב,ז)?- אלא כניראה שגם למד שבפס' (יג,טו) נאמר "כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך", שיש חיבור בין ראיתו לנתינה לו ולזרעו, ולכן גם בפס' "לזרעך אתן" יש קשר לראיתו, והוא הסיום ל"לך לך" שלכן מלמד שאברהם קשור בזה בראיתו, ולכן מהו הדבר שראה? "והכנעני אז בארץ" (יב,ו) ראה את אנשי הארץ. ובאיזו צורה?- זהו כמו אנשי סדום, שנאמרו לפני "כי את כל הארץ" וגו', שאצלם היה הכל מושלם,וחטאו בכך (שלכן עונשם היה שארצם תשחת לגמרי). וזהו כמו אנשי ארם נהרים שהיה להם הכל, ולכן אכלו ופחזו, ואילו אנשי א"י היו צריכים לחרוש ולנכוש ולעבוד קשה. כך אולי למד "לך לך" שילך לעצמו, עד שיראה מעצמו את מקומו הראוי לו. ומה המיוחד בזה שעובדים?- בפשטות אנשים בטלנים קרובים לרשעות משעמומם (כמו אנשי סדום), ולכן ראה זאת לחיוב. ועוד, בעולם האלילי האמינו שהאלילים עושים מה שבא להם סתם כך, והם מקנאים וכדו', ולכן אין לאדם לפעול הרבה וטוב, כדי שלא יקנאו בו האלילים (כמו הסיפור היווני על אחת ששרה יפה...). לכן בארם נהרים התנהגו כך, כפוחזים שאין בהם כל תועלת ואין מה לקנאות בהם. ואוכלים ושותים 'כי מחר נמות' שהאלילים פתאום יחליטו להרגם סתם כך, אז שנהנה כמה שאפשר. ואילו בא"י עבדו קשה, סימן שאינם עובדי אלילים משוגעים, אלא דואגים למחר ולתיקון העולם, ולכן ראה בזה פתח למלטם מע"ז, ובכך ראה חשיבות שא"י משפיעה. ועוד, בא"י "למטר השמים תשתה מים" (דברים יא,יא) שזו מעלת א"י שתמיד מזורזים ומתקרבים לה', כיון שצריכים את הגשם שלא כמצרים (כמו שמסביר מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א את העניין בפס' שם). לכן כשראה אברהם את אנשי המקום עובדים קשה, ידע שהם מאוד מזורזים, כיון שיהיו חייבים גשם שאחרת הכל ילך לאבדון כל העבודה הקשה שלהם, ולכן ראה בזה את מעלת כחה של א"י לקרב לה'. ועוד, נאמר בחז"ל 'כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית, שנאמר "ששת ימים תעבוד"' וכו' (אבות דר"נ יא,א) שבעבודה מתקנים את העולם, בכך נעשים שותפים לקב"ה בעולם, ומתחברים לקדושה החבויה בעולם. לכן גם 'ר"ט אומר: אף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה' וכו' (שם), שהשראת השכינה בעולם נעוצה עם גילוי ה' בעולם, ולכן זה קשור למלאכה שמתחברים לה' ומגלים את גילויו בעולם. מימלא לכן ראה אברהם מעלה בא"י בכך שעובדים כאן, ואולי זהו "..לזרעך אתן את הארץ הזאת וייבן שם מזבח לה' הנראה אליו" (יב,ז) שמודגש שה' ניראה אליו, שזהו גילוי ה' בעולם, שהוא קשור עם נתינת הארץ לנו, שבמשך הדורות מגלים עוד ועוד, ומתקנים את העולם, עד שלעתיד יהיה "כי מלאה הארץ דעה את ה'" (ישעיהו יא,ט).



להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה